באהבה ואוהבים
אִן אַצחַבְּתּ – אַבּקַיתּ / וִאן עַאדַּיתּ – אִכ'תֲּלַיתּ:
אם התידדת – ֹשִיירתָּ, ואם שָֹנאת – התבודדת.
פירוש:
משל לאדם שאינו מועיל ואינו מזיק: אם קשרת יחסי חברות עם בני אדם, קנית לך ידידים שישארו ידידיך כל הזמן, אך אם אתה נוהג לריב עם אנשים, אתה מבודד עצמך, כיון שבני אדם אינם אוהבים להתידד עם אנשי ריב ומדון. נ"א: אןִ אַצחַבּתּ - בַּקַּיתּ / וְאִן עַאדַּיתּ - כַ'לַּיתּ" שמשמעותו: אין לנטות לאחת הקצוות, אלא להתנהג בשביל הזהב. ומפי אמי שמעתי גירסא אחרת: אן אצחבת - אַבקַית / ואן עאדית אַכ'לַיתּ אם התיידת - השארת לך ידידים, ואם שנאת - רוקנת עצמך מידידים.
אַלעִֹשְק מַא יִֹשתִּי חֲלַא / וַלגּוּע מַא יִֹשתִּי סְלַא:
האהבה אינה צריכה יופי, וְהָרָעָב אינו צריך שמחה.
פירוש:
האהבה בין השניים אינה מבוססת בעיקרה על יופי, כיון שהיא נובעת מרגשות ותחושות, מקשרים נפשיים ורוחניים, כל אדם ונטיותיו, כל אדם ובחירת לבו. ר"ל כשם שהרָעב אינו אמצעי הגורם לשמחה אלא להיפך, כך גם האהבה אינה נמדדת בקנה מידה של היופי.
אַל עִֹשְק – קַתַּאל / וַאלפֻרקַהּ הֻזַאל:
האהבה – הורגת, והפרידה רזון.
פירוש:
האהבה במהותה ערך עליון. אך כאשר היא נכזבת, יש מקרים שמעבירה אדם על דעתו וגורמת סכנת מוות. לעומת זאת כאשר נפרד אהוב מאוהבו, עצם הפרידה המאולצת גורמת למפח נפש וגוררת אחריה עצב בלב, ודכדוכי נפש המביאים לכחישות הגוף והסבל מתמשך.
אַלחֻבּ לַא קַדּ גֻ'שִי / גַ'טַּא עֲלַא כֻּלּ 'שִי / עֲלַא אַלֹשֲּעַר וַלבֲּעַר וַאלקֹֻשוֹֻשִי:
האהבה כשהיא חופפת, מכסה על כל דבר, על השער והגללים והקש:
פירוש:
ר"ל כאשר בעל אוהב את אשתו, אינו מקפיד על טעויותיה וחסרונותיה כעקרת בית טובה, גם אם מצא עצמים זרים בתבשיל כמו שְֹעָרָה וכיוצא בזה, מתעלם מכך בבחינת "ועל כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י, יב)
עמודים
