נישואין

לַו מַא אִכ'תֲּלַץ אַלנְּפַר, מַא נֻפְקַין אַלבֲּנַאתּ:

אלמלא כלתה התבואה, לא נישאו הבנות.
פירוש: 

ר"ל; כיון שהפרוטה כלתה מהכיס, נאלץ אבי הבנות להשיאן לכל מי שמציע מוהר יותר מבלי לתהות בקנקני החתנים.

תגיות אוצר הפתגמים: 

לַא תִּצ'חַךּ עֲלַא אֻםּ אַלבֲּנַאתּ / לִאַן אַלדַּהר כֻּלֹּהּ גִ'זֲוַאתּ:

אל תלעג על אם הבנות, כי הדור כולו תהפוכות.
תגיות אוצר הפתגמים: 

לַא תֻּנאסִבּ, אִלַּא וְלַדּ גִּידּ:

אל תתחתן אלא בבן טובים.
תגיות אוצר הפתגמים: 

יַא מַן צִ'מַארֹהּ בַּטנ'הּ / יַא בִּיץ' לַא תִּעֹשֲקַינ'הּ:

מי שקרן הונו – בטנו, הוי היפהפיות, אל תאהבנה אותו.
פירוש: 

אמור על בזבזן להוצאותיו האישיות, שיש לחשוש שבעתיד לא יוכל לכלכל את משפחתו.

תגיות אוצר הפתגמים: 

יַא בִּנתּ עַמִּי / אִסמְעִי כְּלַאמִי / אִן לְקִינַא אַחסַן מִנִֹּש / וִאלַּא רְגִּענַא לִֹש:

הוי בת דודי, שמעי דברי! אם נמצא יותר טוב ממך, הנה מה טוב; ואם לאו, נשוב אליך.
פירוש: 

דברי התנצלות של קרוב משפחה שביכר למצוא אישה מחוץ לאחת מבנות הדודים המיועדת לו עפ"י הנוהג המשפחתי. הוא מודה בעובדה שמן הראוי לשאת אשה מקרב בנות המשפחה אך טובת עצמו מחייבתו לבדוק אם יוכל למצוא אשה יותר יפה, שאם לא כן הוא יקיים את המנהג.

תגיות אוצר הפתגמים: 

טֲבּוּן אַלהַגַּאן / וְלַא מֲרַהּ לִתֲ'מַאן:

תנור נחות, עדיף על אשה לתקופת שמונה ימים.
פירוש: 

מוטב שיהא בבית תנור משומש, מאשר לשאת אשה שלא תחזיק מעמד שבוע ימים.

תגיות אוצר הפתגמים: 

חֲמַאמֲתִּי בַּין אַלחֲמַאס רַקֹשַא / מַא יַנפְעִךּ חֻסנִךּ וְבַּכ'תִּךּ אַעמַא:

יונתי בין היונים מנומרת, לא יועילך יופיך, אם מזלך עוור.
פירוש: 

אמור על נערה יפהפיה ממשפחת עניים, שאין אנשים רווקים מחזרים אחריה כדי לשאתה לאשה, כיון שאין ביכולתם של הוריה להעניק לה נדוניה מספקת. (בעגה התימנית "מַא יִנפְעִֹש חִסנִֹש וְבּכֹתִֹּש אַעמַא")

תגיות אוצר הפתגמים: 

זַווִּגּ בְּנַאתַּךּ / קַבְּל מַא יַכֹּשִפַין עַרצַ'ךּ:

הַשֵֹּא בנותיך, בטרם יגרמו לגלוי חרפתך.
תגיות אוצר הפתגמים: 

זַבּטַתּ חִמַאר / וְלַא כִּלמַתּ מֲרַהּ מִן דְ'מַאר:

בעיטת חמור, קלה מדברי עלבון שבפי האשה מהעיר "דמאר"
פירוש: 

אצל תושבי תימן, רווחת שמועה שנשי "דמאר" קנטרניות הן ואינן חוששות מאמירת דברי עלבון כלפי איש שהתנהג אליהן בחוסר נימוס.

תגיות אוצר הפתגמים: 

וַאגִּבּ עֲלַא מַן עֲֹשִק יִטחַן, וְיִדִּי אַלחֲטַבּ וַלמַא עֲלַא רַאסֹהּ:

חובה על החושק, לטחון ולהוביל העצים והמים על ראשו.
פירוש: 

פתגם הלקוח משיר עממי, על שלוש חובות האשה בחיי המשפחה, דהיינו, לטחון את התבואה, להעמיס עצי הסקה וכדי המים על ראשה ולהובילם מבחוץ אל תוך המטבח שבבית.

תגיות אוצר הפתגמים: 

עמודים

Subscribe to נישואין