יהדות תימן - כרך ד׳ - לשונות היהודים

פרופ' יוסף יובל טובי הוא מראשי המדברים בחקר יהדות תימן בעיון רב־תחומי: לשון, הלכה, תפילה, היסטוריה, ספרות והגות. כרך זה הוא הרביעי באסופות מאמריו ועניינו לשונות היהודים בתימן ובחצי האי ערב. עשרים וששת המאמרים שבו מאוגדים בארבעה אשכולות לשוניים: התרגומים הקדומים למקרא (שבאו בערבית יהודית; מבוא ועוד תשעה מאמרים), עברית (חמישה), ארמית (ארבעה), ערבית (תשעה). ניכר אפוא כבר במבט ראשון, כי עיוני הלשון בערבית לסוגיה ולדובריה הם ליבת האסופה, לפחות מבחינה כמותית.

היתרונות של אסופה ידועים: הם מרכזים באכסניה אחת מחקרים שתחילה נדפסו בבמות שונות, חלקן זמינות פחות. בה בעת, כרוכה מלאכת האיסוף בהתלבטות אם להשאיר את המאמרים בדמותם הראשונה או לעדכנם. טוב ויפה עשה פרופ' טובי כשטרח ושקד על עדכון המאמרים וליטושם, וכך העמיד בפני ציבור הקוראים אסופה לא רק במובן הטכני אלא גם במובן עמוק יותר, של טנא מלא מתובנותיו העדכניות, פירות מחקר של כיובל שנים.

האסופה מזמנת לקורא לא רק שפע מידע אלא גם – ושמא, בעיקר – הזדמנות לבחון מחדש הנחות עבודה רווחות. די לציין בהקשר זה את סוגיית זמנם של הטקסטים המוקדמים ביותר שנכתבו ערבית־יהודית. פרופ' טובי מקדימם הרבה, עמדה שאין כל עמיתיו החוקרים מסכימים לה. יש אפוא לקוות כי פרסום האסופה יעורר דיון פורה, וכבר לימדנו רב חמא בר חנינא: 'אין סכין מתחדדת אלא בירך של חברתה, כך אין תלמיד חכם מתחדד אלא בחברו' (בראשית רבה סט,ב). סוגיה נוספת, שהעסיקה רבות את פרופ' טובי ועודנה נידונה במחקר, היא טיב הזיקות שבין תפסיר רס"ג לחלק מספרי המקרא לבין תרגומים שקדמו לו. אף בה הרים פרופ' טובי תרומה מפרה לבחינת הזיקות המורכבות הללו.

שפה היא לעולם תרבות. הדיון בארבע הלשונות (ערבית־יהודית, עברית, ארמית וערבית) קורע צוהר אל הבחירה ואל הצורך בארבע הלשונות לביטוי שלם של עולמם התרבותי רב־הרבדים ומרובה הפנים של יהודי תימן. החלוקה בין חול לקודש אינה מספקת בהקשר זה. כינוס המאמרים כאחד תחת חופה אחת הוא הזדמנות מבורכת לבחינת זהותם התרבותית של יהודי תימן, שביסודהּ תשתית לשונית איתנה ודשנה.

אסופה זו וקודמותיה – ואני מקווה ומאחל שעוד יבואו נוספות בעקבותיהן – קורעות צוהר לא רק אל עולמם של יהודי תימן, מושאי המחקר, אלא מלמדות גם על עולמו התרבותי של אחד מגדולי חוקרי יהדות תימן בדורנו, ושמא הבכיר שבהם. יש בהן אפוא בבואה של מה שהיה והתרחש בחצי האי ערב, ובה בעת השתקפות של תפיסת עולם, שאלות זהות ועמדה תרבותית בסוגיות מפתח של הציבור המשכיל בישראל במחצית השנייה של המאה העשרים וברבע הראשון של המאה העשרים האחת. האסופה מאפשרת, אם כן, לחוש את 'דופק החיים' התרבותי והמחקרי בקריית ספר ויצאה ללמד לא רק על מה שהתרחש בתימן בעבר אלא גם על המתחולל בחקר התרבות היהודית כבר עשרות שנים.

כללו של דבר: כרך זה הוא כלי מחזיק ברכה לחוקרים מקצועיים ולתאבי דעת באשר הם, למלומדים מובהקים ולקורא המשכיל.

ירושלים עיה"ק

פרופ' נחם אילן תמוז תשפ"א