שִיעַב אַס סוֹבַע

כפר מעל גדס מצד דרום.

עפ"י המסורת שבפי זקני גדס, מוצא יהודי גדס מכפר שעיב אס סובע, שתרגומו: ערוץ האריות. נחשב ריש גלותא, דהיינו מקום בו התיישבו היהודים בראשית גלותם בתימן.

ניתן להעריך, כי יהודים חיו בכפר לפני אמצע המאה הי"ז, זאת בהסתמך על העובדה, כי יהודים התיישבו בגדס קודם לשנת תי"א-1651.

לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר ועברו לגדס. גויטין חקר ביסודיות את הכפר גדס ואת יהודי המקום, ובספרו הוא כתב, כי יהודי ממשפחת עוזירי אמר לו שהכפר שיעב אס סובע נחרב שלוש מאות שנה לפניו (מחקר זה נכתב בשנת תשט"ו-1955), מדובר באמצע המאה הי"ז. גויטין דחה מסורת זו, בטענה כי קיים כתב יד אשר נכתב בגדס בשנת 1598, משמע, שיהודי הכפר עברו לגדס לפני סוף המאה הט"ז. ואולם, בדקתי את כתב היד אשר כתב הסופר ר' מעודד בן שלום ג'הסי, והוא משנת תל"ח-1678, ולפי זה אין סיבה שלא לקבל את המסורת של משפחת עוזירי.

משמעות הדברים, כי באמצע המאה הי"ז, עזבו יהודי הכפר את המקום ועברו להתגורר בכפר גדס הסמוך. המשפחות המרכזיות אשר חיו בגדס, ואולי גם בכפר שיעב אס סובע, הם: עוזירי, משה, כ'לף, גבאי, שרעבי ותיירם, כינוי שמשמעותו נוטה לכעוס.

יתכן שמקור משפחת סובעי מכפר זה.