רוּנָה

מרכז שלטוני ואזורי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בעיירה חמש או שש משפחות יהודיות: צנעאני, בושארי וכהן.

בתקופה מסוימת היה במקום בית דין. העיירה מוזכרת גם בהקשר לעלייה הגדולה, ושליח העלייה יוסף צדוק, כתב בספרו, כי זכריה בושארי דאג למימון 310 נפש כדי שיוכלו לעלות לארץ. ביום שישי י"ג בניסן תש"י-1950 עוכבו ש"י עולים בבית המכס של לחג'. לאחר הטיפול הופיע שוטר תימני, מפליטי ארץ ישראל, ובידו פקודה בכתב ממרכז המשטרה בתעיז, כי יש להחזיר את זכריה בשארי, בטענה, שכביכול, הוא חייב כסף לערבים. בושארי טען שהכול עלילה, שכן היה לו רכוש רב, והוא הותיר את כולו כיון שהערבים עשו קנוניה שלא לרכוש את בתי היהודים. הדרישה היתה סחטנות. בסוף הוא שוחרר ללא הסחטנות, בזכות בני הקהילה.