גְהַארְנֵה

בעבר היתה במקום קהילה יהודית גדולה.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן דאוד לולוי אחת עשרה ריאל ורבע, וכן יחיא לולוי ובניו סעיד יחיא וסלימאן.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: לולוי ואבקע. במקום נותרו בית קברות יהודי גדול, ובו שלוש חלקות, וכן ספר תורה מקודש בשם "מזרר", אשר כילה באנשי הכפר.