בנֵי בִהְלוּל
במסוודה-פנקס בית דין צנעא מהמאה הי"ח כתוב במפורש, כי בני בהלול הוא שם כפר, זאת בנוסף להיותו שם נפה במחוז צנעא.
להלן ההפניות בפנקס בית דין:
ראשית, ביום ראשון כ"ט בכסלו בע"ו-תקכ"ה-1765 נכתב בפנקס, כי סלימאן צארם טען "שהחלק של דוד אשר בכפר בני בהלול חסר בשיווי שני קרוש".
שנית, ביום רביעי י"ג באדר בע"ו-תקכ"ה-1765 נכתב בפנקס הסדר תשלומים בין יודא בן סעיד צארם, אחיו דוד ואמם תורכיה, הסדר העוסק בענין מכירת "השדה שנמכר בכפר בני בהלול". בהסדר כלולים גם מכירת חורש האשלים (אלערים), אשר מכרה האם לבנה יהודה, ותשלומי ההפרשים.*
שלישית, ביום ראשון י"א בשבט בע"ז-תקכ"ו-1766 נכתב בפנקס בית הדין, כי יהודה בן סעיד צארם ואמו תורכיה, המוזכרים לעיל, קיבלו מדוד אחיו את כל המגיע להם מהאדמות בבני בהלול, ולא נותרה כל טענה כלפיו. פסק דין הוא המשכו של הפסיקה הקודמת.