בֵּית עִדַ'אקֵה = אעבאר צאפדה

העדויות הקדומות שיש בידינו על ישוב יהודי בבית עד'אקה הן משנת ת"מ-1680. המקום מוזכר בקינתו של המשורר ר' סעיד בן אסבאט על גלות מוזע, משם משמע, כי יהודי בית עד'אקה יצאו לגלות ככל יהודי מרכז תימן.

לאחר הגלות חזרו היהודים לגור במקום. זאת אני למד מכתב יד של הלכות שחיטה, אשר העתיק הסופר ר' שלום בן זכריה קארטה בשנת תנ"ו-1696. הוא היה מלמד תינוקות ומצבו הכלכלי היה קשה. יתכן והוא סבו של הסופר הפורה מצנעא ר' יחיא בן משה בן שלום בן יחיא קארטה, אשר העתיק את ספר קדושה לרמב"ם הלכות שחיטה עם פירוש, ואת הלכות מאכלות אסורות בלי פירוש.

בקולופון כתוב:

צעיר שלום בן זכריה אלקארטה יצ"ו. ונשלמה בחודש אייר בט"ו בו, שנת תרין אלפין ושבע שנין לשטארי (תנ"ו-1696) במאתא בית עד'אקה דעל עינא דמיא אלמיזאב איובאר (כנראה, אעבאר) צ'פדה, והמוצא בה טעות ידין אותי לכף זכות לפי שאני מלמד תינוקות והייתי בצער גדול וטרוד בת"ת כל ימי, וב"ה ישלח לנו משיחנו במהרה אכי"ר.

בשנת ת"ס-1700 קם מלך חדש בתימן, שאינו מזרע המלוכה, כבש ישובים רבים במערב תימן, החריב בתים, לקח שלל רב, וכפה על היהודים להמיר את דתם. חלק התאסלמו למראית עין, חלק ברחו וחלק מסרו את נפשם על קידוש השם. ישובים רבים היו בנפת חגה, ובתוכם בית עד'אקה.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית במקום ארבעים וחמש משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם עזירי ובנו ישראל (לימים רב הקהילה) חמש ריאל ורבע, שלמה עזירי ארבע ריאל ורבע, אחיו סעיד עזירי, שכר שרעבי שלוש ריאל, יהודה שרעבי שתי ריאל, הארון בן שכר שרעבי ריאל אחד, מנחם טולי שני ריאל, שכר טולי, סלימאן גוברי שלוש ריאל, דאוד קוצ'אעי ובנו אברהם שלוש ריאל, סעיד באסל, יחיא עומיסי שתי ריאל, דאוד נחום שלוש ריאל, בנו יחיא ריאל ורבע, שלמה, אברהם והכ' שלוש ריאל, יחיא אברהם שלוש ריאל, יחיא הזמי שלוש ריאל, סעיד עמר, הארון נהארי ארבע ריאל, חיים נהארי ריאל ורבע, יעיש חימי ריאל אחד, מרי דאוד מזעקי, חיים מזעקי, סלימאן פקעה ריאל אחד, סלימאן כעתרה שתי ריאל, סאלם כעתרה שלוש ריאל, סאלם שעתאל ריאל ורבע,* יעיש עוקבי ריאל ורבע, יוסף צברי, יחיא ירימי, סאלם חיבי, אברהם חיבי, בנימין כעתרה, עואץ' טולי ריאל ורבע, יחיא שלמה ריאל ורבע, הארון בן יוסף ריאל ורבע, דאוד עזירי, סלימאן קוצ'אעי, שכר קוצ'אעי, חיים בן מוסי' ריאל ורבע, סעיד עמר צג'יר, סעיד חייפן ובנו חיים שני ריאל ויצחק פנחס.

רב הקהילה בשנים אלו מרי דוד מזעקי. אחריו שמש בהנהגה תלמידו מרי ישראל עוזירי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית חמישים משפחות בערך, כמאתים וחמישים נפש. בקהילה היו ארבעה בתי כנסת. שמות המשפחות: עוזרי, חמדי, כעתרה-הלוי, עומיסי, נחום-הלוי, קוצ'אעי, גוברי, באסל, צ'אהרי, חיימי, שעתאל, צברי, עוקבי, והב, נהארי, שרעבי, מזעקי, הזמי, סעיד, יהודה, עמראן, אברהם ופקעה-הלוי.

חכמי הקהילה סמוך* לעלייה: מרי יחיא הזמי, מרי אברהם והב, מרי אברהם חייבי, מרי שלום כעתרה, האחים מרי שלום ושלמה נהארי, מרי אברהם קוצ'אעי ומרי שוכר שרעבי. ראוי להזכיר, כי מרי חיים כסאר, מגדולי חכמי תימן בדור העלייה, התגורר במקום כעשרים שנה.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ שנים עשר יהודים: שבעה יתומים, שתי אלמנות, שני נשואים, שלושה רווקים. תשעה זכרים ושלוש נקבות. גיל העולים: שני ילדים, ששה נערים וארבעה בגיל עשרים עד שלושים שנה.

שם המשפחות: יעקב, כעתרה, מעברי, עוזירי, עומיסי, עוקבי, קוצ'אעי ושעתל. שם המשפחה הקודם של הנשים: מזעקי ומסעוד.