בֵּית דְגַ'אַה (בית א- דג'ה או בית אדוגה)
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר כשבע עשרה עד עשרים משפחות. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי אהרון סלימאן ונה ואחיו חיים ובנו סעיד, אחיו מוסי' ובנו יחיא, סעיד יחיא ונה ובניו יחיא וסאלם, סעיד דאוד יוסף ובנו חיים, אברהם מידאני ובנו סאלם, אברהם מידאני ובנו סעיד, סאלם פרוי ובנו יחיא, מוסי' נפרין ובניו דוד שמעון ויחיא, סאלם דאוד קביסי ובניו יחיא וצאלי, אחיו יוסף דאוד קביסי ובניו דאוד סלימאן וסאלם, סעיד סנחאני ואחיו סאלם, אברהם נפרין ובנו צאלח ובן אחיו, דאוד סעיד מידאני ובנו סלימאן, הארון סעיד ובניו יחיא וסאלם, מוסי' נפרין וסלימאן דאוד ובנו יחיא.
רב הקהילה בתקופה זו: מרי אהרון בן סלימאן-שלמה ונה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך: כ'ברה, קביסי, נפרין, לדאני, מגיחה, סדי, ונה, סנחאני ועוד.
בשנת תש"ח-1948 כאשר ישב מרדכי יצהרי בכלא, כבן ערובה בידי השלטון, הגיעו לבית הסוהר בצנעא שלושה יהודים אשר נחשדו במכירת עראק למוסלמים. שני יהודים מכפר זה ויהודי שלישי מהישוב רצאבה.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה חמשה יהודים: שלושה נשואים, ילד ונער. שלוש נקבות ושני זכרים. שם המשפחות: סנחאני ומידאני. שם המשפחה הקודם של האשה הנשואה: פרוי.