נדאף, שלמה בן אברהם

מרי שלמה בן אברהם נדאף נולד בתימן בסוף המאה הי"ט, עלה לארץ והתיישב בירושלים. סמוך לשנת תר"ע - 1910 נשלח לתימן לצורך מגבית. ראה באנציקלופדיה ע' 383.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות ע"י ידידי הדיין הרב אבירן יצחק הלוי, ולאחר שנוכחתי כי מדובר במסמך החשוב ביותר שהגיע מתימן כדלקמן, עשיתי מאמצים גדולים לברר פרטים נוספים אודות השד"ר. שוחחתי עם בנו מאיר הגר בירושלים, ועם אישים שהכירו אותו אישית, וביניהם: חמי ר' עזרא ימיני ואחיו ר' יהודה שהכירוהו בתימן, ולהלן התמונה המצטיירת על תולדות חייו, מנתונים אלו ומניתוח פנקס השליחות:

מרי שלמה נדאף נולד בעיר הג'רה שבמחוז חראז, ממערב לצנעא, בשנת תרכ"ז - 1867 בערך. בשנת תרל"ה - 1875, בהיותו בן שמונה שנים, עלתה משפחתו לירושלים, ובדרך נפטר אביו באניה בעדן. הוא עלה לארץ יתום עם אמו ואחיו היחיד אהרון. שאר אחיו נפטרו.

בהיותו בירושלים החל הצבא הטורקי לגייס צעירים, ור' שלמה הלך להתייעץ עם מרי אברהם נדאף, מראשי הקהילה התימנית בירושלים, וזה יעץ לו להיות שליח הקהילה בתימן בתמורה לגיוסו לצבא הטורקי. ר' שלמה לא שש להיות שד"ר בתימן, אך העדיף זאת ע"פ גיוס לצבא. עפ"י בנו מאיר, הוא היה שליח הקהילה התימנית בירושלים ולא שליח בית דין צנעא, אך סוכם, כי הרב הראשי מרי יחיא יצחק יהיה אחראי עליו, וכספי התרומות יעברו דרך הרב הראשי, ומשם יועברו במרוכז לירושלים.

בשנת תרע"א - 1910 יצא ר' שלמה נדאף לשליחות לתימן, ושהה בתימן עד העלייה הגדולה לארץ. הוא חזר לעיר אלהג'ר, ובהמשך רכש דירה בעיר מנאכ'ה הסמוכה. נולדו לו שש בנות ושני בנים. שלוש בנות נפטרו. שליחותו נמשכה כחמש עשרה שנים, משנת תרע"א עד אמצע שנת תרפ"ו - 1926. הוא היה השד"ר שפעל תקופה הארוכה ביותר.

בשנת תרע"ב - 1912 הוא היה בדרום תימן בישובים: דמת ואלצ'אהרה, שם תיקן תקנות בתחום הדתי. בפנקס השליחות הוא מפרט תרומות מ- 333 ישובים בתימן, ומניתוח הישובים נראה, כי שליחותו היתה במרכז תימן ובצפונה. לא מצאתי תרומות מישובים בדרום תימן, מלבד ישובים בודדים. סך כל התרומות שאסף מסתכם ב - 363,2 ריאל.

מפנקס השליחות למדתי, כי בהיותו בצנעא בתשרי תרפ"א - 1920 חלה במחלת הקדחת ו"חולי הרגל", ממנה סבל אף לאחר העלייה הגדולה, בירושלים. לאחר גמר השליחות, בשנת תרפ"ו - 1926 חזר לגור באזור הג'ר ומנאכ'ה עד העלייה לארץ. האישור אשר שלח להתאחדות התימנים בישראל בשנת תש"ז - 1947, המאשר, כי קיבל את הסיוע לעניי אזור חראז, אינה במסגרת שליחות זו, אלא קשורה לפעילותו הציבורית.

ר' שלמה עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט עם כל יהודי העיר מנאכ'ה, והתיישב שוב בירושלים.

הוא כתב ספר בשם "אלה מסעי בני ישראל", אשר עסק בכל מסעותיו ופעילותו הציבורית, ונגנב מבית בנו מאיר בירושלים. עפ"י בנו, היו בספר כ- 250 עמודים בכתב רש"י.

נפטר בירושלים בשנת תשכ"ז - 1967.