קארטה, אברהם בן יחיא

מרי אברהם בן יחיא קארטה היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתו- כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. פסק ההלכה כתוב על עמוד אחד, המופיע בסוף כתב יד של הספר מקור חיים שהעתיק הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי באמצע המאה הי"ט.

הכותרת של פסק ההלכה היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא עור בית הכוסות שלם לאחר חיתוך הסרכא. החכמים המתירים הם: מרי צאלח, מרי יהודה צעדי, מרי דוד משרקי, מהרי"ץ ועוד.

שמו מוזכר ברשימת החכמים משנת תקנ"ה - 1795.

להלן קטע מפסק ההלכה הכולל את שמו:

העיד מ"ו יחיא משרקי נע"ג אחריו מ"ו יחיא צעדי נע"ג אחריו מסעוד בן יוסף נע"ג אחריו שלמה בן יוסף הכהן נע"ג אחריו מ"ו סאלם אלקארה נע"ג אחריו מ"ו אברהם אלגמל נע"ג אחריו יוסף מסעוד נע"ג אחריו @44אברהם בן יחיא אלקארטה נע"ג@55 מ"ו סאלם אלכהן נע"ג אחריו מ"ו סלימאן אלגמל נע"ג אחריו יחיא בן סלימאן אלכסאר נע"ג אחריו יודא בן יוסף הלוי נע"ג אחריו יחיא בן סעיד נע"ג.

הרי לך חבל נביאים מעידי'(ם) על מנהג הראשונים והחזיקו אחריהם במנהג זה זת"ל. יום ה' ג' סיון בק"ו (תקנ"ה - 1795).

וז"ל מהריק"א (מורינו הרב ר' יוסף קארה) זה הלשון מועתק אות באות מהפסק הנמצא אצלינו בכתיבת ב"ד וחתימם ידם שכך היה המנהג פשוט בימיהם, כשנמצא מחט תחוב בבה"כ ולא נמצא בו ק"ד ולא נקב ישן שמתירין אותה ואעפ"י שיש סרכא כנגד פי המחט, וכן אני מעיד על כמ"ו יחיא צאלח זלה"ה שעשה מעשים להתיר כמה פעמים, וחזר בו ממ"ש בספר ז"ת (זבח תודה) ובתשובותיו, וכן נהג בנו אברהם אחריו להתיר, וכן נהג מ"ו יחיא אלמשרקי שהיו שוחטים מומחים בעיר צנעא יע"א.

זהו מה ששמעתי והעדתי, אני יוסף בן שלום אלקארה יצ"ו.