עדני, דוד בן עמרם
מרי דוד בן עמרם עדני היה נגיד תימן וחי בעיר עדן במאה הי"ד. אבותיו ואבות אבותיו שמשו נגידי תימן בעדן במאות י"א-י"ג.
התפרסם בזכות ספר המדרש החשוב ביותר שנכתב בתימן - מדרש הגדול. עמד בקשר עם רבי יהושע הנגיד, מצאצאי הרמב"ם, שהיה נגיד וראש רבני מצרים בשנים ע'-קט"ו / 1355-1310. בתשובות ששלח לו רבי יהושע הנגיד הוא מכנהו: שר, דיין, נשיא ארץ תימן ועוד.
מרי דוד עדני היה סופר סת"ם. התפרנס מכתיבה ולא התפרנס מהנהגת הציבור כמקובל בתימן.
כתב מספר ספרים: מדרש הגדול, הלכות שחיטה, חיבור העוסק במסורה, מרנות, ויתכן, כי כתב פירוש להלכות הרמב"ם. חיבורו העוסק במסורה ידוע לנו מתוך הקונטרס חלק הדקדוק שחיבר מהרי"ץ, והעוסק במסורה על התנ"ך. מהרי"ץ מצוטט את מרי יחיא בשירי הכותב:
"כך מצאתי הפ"ה לפוף בספרים מדויקים, מכתב הר"ד בן עמרם הנגיד איש עדן" (חלק הדקדוק, דברים ה', ט'). הוא כתב מרנות הנאמרות במסגרת הסליחות בתפילת יו"כ. המרנה שחיבר "רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון", ואשר סימנה "דוד בן עמרם יזכה אמן", פורסמה ע"י הר"י קאפח בסידור שיבת ציון חלק ג' ע' רפ"ו-רפ"ז.
תשובות ר' יהושע הנגיד שנשלחו אליו הן שאלות שהוקשו לחכמי תימן בדברי הרמב"ם. בתשובותיו לחכמי עדן כותב עליו ר"י הנגיד:
"אשרי החכמה על גרוני רביד, והוא אהוב לנו וידיד, כג"ק מורנו ורבנו דוד השר הנהדר, הדיין הנהדר, כל טוב ממנו לא נעדר, בשם טוב נגדר ובאפוד דין נאפד, מן השלשה הכי הנכבד, החכם הנאמן, נשיא ארץ התימן בזמנו כלכל והימן... פאר הדיינים כתר המבינים עושה צדקות ודינים ברצון אדוני האדונים, ישמרהו צור מעונים ויצילו מכל אסונים, וירבה לו שמחה וששונים, ברוך יהיה מבנים בזכות שלשה איתנים".
ספרו המפורסם ביותר הוא מדרש הגדול. זהו ספר המדרש לחמשה חומשי תורה הגדול ביותר שנכתב בתימן, החשוב והנפוץ ביותר. עשרות ואולי מאות כתבי יד של המדרש נמצאים בידינו, והוא נחשב עד היום לאחד מספרי המדרש הנפוצים והחשובים ביותר.
למדרש אף חוברו שלשה פירושים בתימן: ספר המרגלית בשנת ש"מ - 1580 העוסק בפרשנות ללשונו של המדרש. מרי ישראל הכהן מחבר הספר סגולת ישראל מהישוב צוברה, מפרש את מאמרי האגדה שבמדרש בדרך הקבלה ובדרך אליגורית. מרי יחיא בשירי העתיק את המדרש וכתב לו הגהות בשולי הדפים.
המדרש כתוב בלשון עברית בלבד, בשונה מהמקובל בתקופתו בתימן ובארצות המזרח. לשונו צחה מאוד, אין בו מדעים ופילוסופיה, ומעטים הם הציטוטים של קטעים מחיבורי הרמב"ם, ואף כאן בשונה מהמקובל בתימן בתקופה זו. לפני כל פרשה כתב מרי דוד פתיחות פיוטיות המתחרזות עם תחילת הפרשה, המושפעות מן הפיוט הא"י הקדום. מקורותיו עתיקים וחשובים ביותר: תלמוד, מדרשים, רי"ף, רמב"ם ועוד. מקורותיו חשובים ביותר, שכן, בזכותו נשתמרו לנו קטעי מדרשים עתיקים רבים שנעלמו מן העולם היהודי ונותרו רק בספרו, כמו: מכילתא, ספרי זוטא ועוד. הוא משמר נוסחאות עתיקות מתימן הנחשבות לעתיקות ביותר, נוסחאות שלא תוקנו ולא נגעו בהן מעתיקים ומדפיסים, נוסחאותיו מדויקות ביותר גם ממדרשי ארץ ישראל הקדומים, והם חשובים לחקר הפיוט הארצי ישראלי הקדום. קיים דמיון בין לשונו של המדרש ללשונו של ינאי הפייטן הקדום מארץ ישראל.
מטרת החיבור לא היתה רק ילקוט מקורות אלא גם עיבודם מחדש, עריכת המקורות, וצירופם לפסוקי התורה. מה שעשה הרמב"ם במישור ההלכה עשה מרי דוד עדני למדרשי חז"ל.
בשנים האחרונות נכתבה עבודת דוקטור על המדרש ע"י יוסף טובי באוניברסיטה העברית. מהרי"ץ ורבי יעקב ספיר כתבו בטעות, כי את המדרש חיבר ר' אברהם הנגיד בן הרמב"ם. בעשרות השנים האחרונות הוכח באופן חד משמעי, כי מחבר המדרש הוא מרי דוד בן עמרם עדני, והאריך במיוחד להוכיח זאת יהודה לוי נחום, בספרו מצפונות יהודי תימן.
נפטר, כנראה, בעדן, ולא ידוע מתי.