דחוח - הלוי, שלום בן מרי עואץ'

מרי שלום בן מרי עואץ' דחוח הלוי נולד בישוב גבל עמר בשנת תרמ"ט - 1888. הישוב גבל עמר נמצא במחוז חגה, ממערב לצנעא. למד תורה אצל אביו מרי עואץ', ואצל מרי חיים הבא, שאף הסמיכו לרבנות. התפרנס מצורפות וממסחר, היה אמיד מאוד, ובבעלותו היו בתים ושדות. נשא לאשה את מרת תרנג'ה בת ר' יוסף דחוח הלוי. סדר יומו היה קבוע ככל חכמי תימן, בחצות הלילה היה נוהג לקום ללמוד זוהר ותיקוני חצות, לומד עד תפילת שחרית, לומד מעט אחרי התפילה ונפנה מעט לעסקיו ופרנסתו. למד תורה לפני תפילת מנחה ואחריה.

היה לו קול נעים ומתרונן, אותו ניצל בתפילות בהיותו שליח ציבור.

הוא החליף את אביו בתפקיד רב הקהילה. לצורך יצוג הקהילה למד את השפה הערבית ואת הקוראן על בוריה קריאה וכתיבה, כדי שיסייע בידו להגן על זכויות היהודים בפני השלטון. יהודים מקהילות סמוכות פנו אליו בנושאי הלכה ויצוגם בפני השלטון.

אהבתו לארץ ישראל היתה גדולה, ולא פעם ניסה לעלות לארץ ללא הצלחה. הוא היה אומר: "ישיבתנו בגולה היא ישיבת עראי, ולגאולה נצפה כל יום".

עסק בהצלת יתומים משמד. מקרה אחד, בו נפטרו זוג הורים והותירו אחריהם זוג יתומים ילד וילדה, קרובי משפחה. מרי שלום ארגן את הברחתם לצנעא ושלחם ביד צעיר ונמרץ בשם דוד גרשי. ההברחה נודעה לשלטון, הם אסרו מיד את מרי שלום, והצליחו לתפוש את הילדים ואת דוד גרשי בעיר טוילה. את דוד השליכו לבית הסוהר ואיסלמו את הילדים.

בשנת תש"ג - 1943 נודע לילד שאוסלם, שכבר הספיק להתבגר, כי הוריו היהודיים הותירו רכוש, הנמצא ביד מרי שלום וחביריו. הוא תבע אותם לדין בפני הנסיך אחמד בן האימאם יחיא, והם הושלכו לבית הסוהר עד שיחזירו את רכוש המומר. חביריו של מרי שלום שילמו ושוחררו, ואילו מרי שלום התריס וטען כי אינו חייב אף פרוטה למומר, ובשל כך נמשך מאסרו ששה חדשים נוספים. הוא שוחרר מהכלא עפ"י צו מיוחד מהאימאם יחיא.

נפטר בחג החנוכה תש"ד - 1944, בגיל נ"ה שנים בלבד, חודש לאחר שחרורו מהכלא. *ביב' בנו - יוסף דחוח הלוי, עורך כתב העת אפיקים