ראבעה, שלמה בן שלום

דיין, משורר וסופר, רדאע, מאה י"ז

מרי שלמה בן שלום אלראבעה חי בעיר רדאע במאה הי"ז. להערכתי, נולד בין השנים ש"פ-ש"צ (1620-1630) בערך.

הוא העתיק מספר חיבורים, ואף חתום על שטר עדות בשנת תנ"ה (1695), ושימש כנראה דיין בעיר בסוף המאה הי"ז. חיבר שירים.

הוא כתב חיבור - פירוש להלכות שחיטה בערבית - שרח, בשנת ת"א (1641), הכוללות גם שתי תשובות לרבי יהושע הנגיד. על הפירוש כתוב ר' שלמה בן שלום, ויתכן ומדובר בחכם אחר (ע"ע שלמה בן שלום).

הוא העתיק את שו"ע טור יו"ד בשנת תרי"ח (1658), ואת טור או"ח בשנת תכ"א (1661).

בקולופון שהעתיק לשו"ע יו"ד כתוב:

"בריך רחמנא דסייען... תהא רעוא מן שמיא אמן. ונכתב במדינת רדאע תתבני עד דתשתכלל קרתא ירושלם, והכותב קל הקלים קטן הסופרים שלמה בן שלום הידוע בן אלראבעה בשנת אתתקס"ט (תי"ח - 1658) התחלתו והשלמתו".

בסיום העתקת טור או"ח הוא כותב:

"תם ונשלם בע"ה יום חמישי עשרים ושלושה ימים לחודש אב שנת אתתקע"ב שנין לשטרות (תכ"א - 1661), יזכה הכותב והקורא בו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו".

הוא חיבר ארבעה שירים הידועים לנו, והמפורסם שבהם הוא "אלופים שאננים כלל שרים עברים". השיר נקלט מהר בספר השירים, הרבה בסיוע של סידור ר"י ונה, ולפי זה יש לומר, כי את שיריו חיבר לקראת אמצע המאה הי"ז.

נפטר, כנראה, בעיר רדאע לאחר שנת ב"ו לשטרות (תנ"ה - 1695), שנה בה חתום על שטר עדות.

בבי': טובי, יהודי רדאע, ע' 18-19; ששון, אוהל דוד, ע' 745-746 (כת"י ששון 1003); השוה, רצהבי, תורתן, ע' ק"ס.