צנעאני, אברהם בן צדוק הלוי - אבצ"ן,*
מרי אברהם בן צדוק הלוי צנעאני, המכונה אבצ"ן, נולד באמצע המאה הי"ט. חי בכפר אלעאיאשה שבמחוז רדאע. מוצא משפחתו מצנעא ממשפחת אלשיך. הוא היה תלמיד חכמים ומשורר.
לא מוזכר כי הוא שימש רב העיר ביחאן, ולכן יתכן, ומדובר בשני אישים עם שם זהה מרי אברהם צנעאני ומרי אברהם בן צדוק צנעאני, אשר חיו באותה תקופה ובאותו מחוז רדאע (ע"ע קודם).
בנו, ר' יחיא, כתב ספר הלילות. ע"ע הבא.
היו לו קשרים עם חכמי תימן מישובים שונים באמצעות שאלות ותשובות ושירים, כפי שהיה מקובל בימי הביניים, ובעיקר עם מרי יוסף יתים משרעב. שיריו הכתובים בדרך של שו"ת חרוזות ושקולות, הכוללים חישובי קץ ורמיזות לגאולה בשנים אלו.
באחד השירים הוא כותב למרי יוסף יתים:
"ימות עולם שאלתיהו, בראשית עד שלום, אלפיו עם סתריו יחו וינהלם וקלו דה שנת תרמ"ט לאלפן סדסי, להא כדמה... (אומרים זו שנת תרמ"ט (1889) לאלף הששי לה תפקיד ויעוד...)".
הייתה מסורת בדרום מזרח תימן, כי הקץ יגיע בשנת תרמ"ט (1889). בשיר תשובה ענה לו מרי יוסף יתים, כי הקץ יהיה בשנת תר"ן (1890), או תר"ס (1900), או בשנת תש"ס (2000).
הוא נפגש עם שליח העלייה יבניאלי שהיה בתימן בשנת תרע"א (1911). יבניאלי מספר, כי היה נוהג לומר עם בניו בקשה שחיבר לליל שבת.
הוא כתב מספר ספרים:
א) @44קדש הלולים@55 - עוסק בנושאים שונים: אדם, נישואין, מילה, בקשות ושירים עפ"י הקבלה. נספח לו שו"ת מספר נשים, שושנות סודות על הש"ס. הספר חובר בשנת תרנ"ז (1897) ופורסם בירושלים תשל"א. שם החיבור בגמטריה קדש הלולים בלי וי"ו - אברהם צנעאני.
ב) @44קיצור ספר מגלה עמוקות@55 - קיצר את ספרו של רבי נתן נטע שפירא מגלה עמוקות וכתב לו הקדמה ארוכה מוחרזת.
ג) @44תורי זהב ועוז לישראל@55 - פירוש לספר מקור חיים והלכות שחיטה שחיבר מהרי"ץ בן יעקב עפ"י הקבלה.
ד) @44מנוחת המת@55 - הלכות קבורה, סדר ההספד לשבעת ימי האבל וכל הקשור למת. חובר בשנת תרע"א (1911), עדיין בכתובים, ומונה קמ"ז דפים. בהקדמה הוא כותב: "ואני הצעיר ברגלי אעבורה ובשפתי אדברה ובלבי אעידה, ובקולמוסי אסדירה, מעניין זה החפץ שהוא כלול מדיני מר"ן ופסקי הרמב"ם ז"ל ופסקו כל החכמים ומלוקט מכל דברי חכמים, מדרש אגדא וגמרא, על כן קראתי שמו מנוחת המת שכל העוסק עושה נחת רוח לו ולמת".
נפטר במחצית הראשונה של המאה העשרים, לאחר שנת תרע"א (1911).