צאלח, שלמה בן שלום

מרי שלמה בן שלום צאלח נולד בצנעא בשנת תקפ"ב (1822). למד תורה אצל הרב הראשי מרי יוסף קארה. הוא היה מחברי הישיבה הכללית בצנעא שלמדו בבית כנסת צאלח, והוא חתום עם חברי הישיבה ביום רביעי, כ"ג בתמוז תרמ"ד (1884). בשנת תרמ"ו (1886) הוא חתום עם חברי הישיבה ראשון, אך לא שימש ראש הישיבה.

בשנת תרמ"ט (1889) נפטר הרב הראשי מרי שלמה קארה, בנו של רבו, והוא מונה לשמש רב ראשי וראב"ד. אתו בבית הדין היו מרי יוסף מנזלי ומרי אברהם צאלח. ביום חמישי, י"א באייר תר"ן (1890) הוא חתום על הסכם, בין שד"ר הקהילה התימנית בירושלים ר' שלום בן שלמה חמדי, לבין גב' רומיה בת שלום גיאת, אשה גלמודה מצנעא. ההסכם עסק בתנאי עלייתה לירושלים. חתומים על המסמך עפ"י הסדר: מרי שלמה בן שלום צאלח, מרי יוסף בן דוד מנזלי, מרי יוסף בן שלום בדיחי ומרי אברהם בן מרי צאלח.

עניו וצנוע היה, והתפרנס ממקצועו צורף כסף. לא ניצל את זכויותיו לקבל הטבות ממלאכת השחיטה בתפקידו ראב"ד. דאג מאוד לאנשים שמצבם היה קשה ולעניים. אופיו היה נוח מאוד, והוא נטה תמיד לפסוק דין בהסכמת חבריו ולא מתוך כפייה. העריך מאוד את מרי שלום שמן, סגן ראש הישיבה, והרבה להסתמך עליו.

הוא לא הושפע כחכמי צנעא, ממשיח השקר שוכר כחיל. הוא מוזכר גם אצל השד"רים ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי ור' חיים כהן פרידמן, שליח ישיבת עץ חיים ובית חולים ביקור חולים בירושלים, שאספו תרומות בתימן בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902).

הוא חתום על פסקי דין ושטרות. בשנת תרנ"א (1891) הוא חתום עם חבריו על שטר פרעון חוב לשלום דנוך מצנעא. הוא שימש ראב"ד קבוע עשירי מזמן גלות מוז"ע, בי"ד קבוע אחרון שתיפקד בצנעא.

נפטר בצנעא בשנת תרס"ב (1902).