צאלח, יהודה בן מרי יחיא - בן מהרי"ץ,

חכם, צנעא, מאה י"ח-י"ט

מרי יהודה בן מרי יחיא צאלח-מהרי"ץ הוא בנו השני של מהרי"ץ, ונולד, להערכתי, בצנעא בין שנת תקט"ו- תק"כ (1755-1760). הערכה זו מבוססת על העובדה, כי במכתבים ששלח לאברהם זכאי מהודו כדי שיסייע בידו להדפיס את ספריו, הוא מזכיר את שני בניו, יהודה ויוסף, כעומדים לשאת נשים. אחיו הבכור, מרי אברהם, שימש רב ראשי וראב"ד לאחר פטירת אביהם בשנת תרס"ה (1805).

אין סימנים, כי מרי יהודה היה דיין או שימש בתפקיד רשמי אחר בחיי הקהילה. הוא היה תלמיד חכמים, ומהרי"ץ מביא בסידורו פעם אחת מדברי בנו מרי יהודה. הוא חתום על תשובת ראב"ד מרי יוסף קארה בעניין תמיכה במנהג הקדום שאחד מברך לכולם בסעודות רבים, וכמו שהכריע אביו. החתומים הנוספים הם הדיין מרי אברהם מנזלי, הדיין מרי יחיא אביץ', מרי דוד נכד מהרי"ץ קודם למינויו כדיין, מרי יהודה בן מהרי"ץ ומרי יוסף בן מרי אברהם בן מהרי"ץ. כלומר, החותמים הם חברי בי"ד צנעא, בנו ושני נכדיו.

בשנת תקע"ח (1818) נשלחה אליו אגרת העוסקת במצור על צנעא בשנה זו. לא ידוע למה נשלחה דווקא אליו.

בשני כתבי היד בהם נכתבו רשימות של המשפחה החל מפטירת מהרי"ץ, כתוב זמן פטירתו המדויק, שעד כה לא היה ידוע. את הרשימה בחלקה הראשון לפחות, כתב אחד מבניו של מרי אברהם בן מהרי"ץ - אחיינו. שם כתוב:

"נסתלק דודי יודא נע"ג יום ד' כ"ב אדר בקל"ד ינוח על משכבו".

נפטר, א"כ, בצנעא ביום רביעי, כ"ב באדר תקפ"ג (1823).

בבי': גברא, מהרי"ץ, ע' 6-8, 112; ר"י קאפח, צרור מכתבים, סיני ע"ט (תשל"ו), ע' ס"ג-פ"א; רצהבי, יהודי קוצ'ין, סיני פ"ט, ע' ס"ט-פ"ו; י"ל נחום, צוהר, ע' שמ"א; איתמר כהן, אוצרות תימן, ע' 39; טובי, יהודי תימן במאה הי"ט, ע' 169; ניני, ע' 293.