גברא, ראובן בן יצחק

מרי ראובן בן יצחק גברא הוא החכם הקדום ביותר הידוע לי ממשפחת גברא. הוא נולד במחצית השניה של המאה הי"ח כנראה. לא ידוע היכן. הוא שימש בתחילת המאה הי"ט מרי או מנהיג הקהילה. הוא ידוע לי מתוך חתימה על כתובה, כדרכם של גדולי הרבנים והמנהיגים לחתום על שטרות, כתובות וכדומה. הכתובה היא מהישוב צ'יפאן בשנת תקע"ג (1813) לזוג שלמה בן שלמה וצינייה בת עואץ. יתכן והיה רק עד.

עפ"י המסורת שבידי זקני המשפחה, הכינוי גברא למשפחה ניתן לפני כמאתיים שנה בלבד, ומשמעותו אג'בר - אפר. עפ"י המסורת, בני המשפחה היו ילדים יפים וחסונים, ואחת מנשות המשפחה פחדה מעין רעה, וכל פעם שיצאו הילדים מהבית שמה להם אפר כדי לטשטש את יופיים. מאז כונתה המשפחה אלג'ברא. הסבר זה מבוסס יותר מן ההסבר שכתבתי בספר על מרי דוד משרקי, כי מקור השם גברא הוא גוברא בארמית, שפירושו איש חשוב, שכן בכל כתבי היד ישנו גרש מעל האות גימ"ל, ואילו במובן "גוברא" - איש, הגימל דגושה ואין בה גרש. ואולי שני ההסברים נכונים. העובדה, כי פעל בתחילת המאה הי"ט לא בעיר סוד אלא בישוב צ'יפאן, מחזקת את המסורת שבפי זקני המשפחה, כי מקור המשפחה מהעיר חאשד שמצפון לצנעא וסוד, ומשם נדדה המשפחה דרומה יותר, ומאמצע המאה הי"ט התיישבה המשפחה בעיר סוד.

מדודי ר' שלום ז"ל שמעתי נוטריקון לשם גברא: גומלי חסדים, ביישנים, רחמנים, אור (בגמטריה גברא עם הכולל).