אלשיך, שלום בן יוסף הלוי*
מרי שלום בן יוסף הלוי אלשיך נולד בצנעא בשנת תרי"ט (1859), והוא אחיו של ר' אברהם בן יוסף אלשיך (ע"ע). למד תורה אצל מרי חיים קורח ומרי יחיא בדיחי. התפרנס במקצוע המשפחתי - רקימת בגדים מפוארים לשרים ולמלך. עוד בהיותו בצנעא היה בין חכמי הישיבה הכללית בצנעא, והוא חתום בשנת תרמ"ו (1886) עם הדיינים, חכמי הישיבה והגזברים על פסק דין בנושא שתי קופות הצדקה.
בשנת תרנ"א (1891) עלה לירושלים לאחר עליית אחיו בחודש אב תרמ"א (1881), והיו מחלוצי העלייה לירושלים. המצב בירושלים היה קשה, ולעיני העולים התגלה מצב בו כל עדה דואגת לעצמה, ולעולי תימן לא היה מי שידאג. הוא החל בפעילותו הציבורית, ובשנת תרנ"ו (1897) נמצאת חתימתו על מכתב לבקשת סיוע לקהילת התימנים בירושלים. המכתב נשלח למשה בן יהודה רצאבי, עשיר מיוצאי תימן שחי באלכסנדריה שבמצרים. במכתב חתום מרי יחיא בן יוסף צארום, אשר נחשב לסמכות העליונה בקהילה.
לאחר שנת תרע"ז (1917) נבחר לראב"ד והרב הראשי של הקהילה בירושלים. הוא פעל רבות למען הקהילה, יצא בשנת תרע"ב (1912) לסוריה ולמצרים כשד"ר, שלח מכתבים לגופים שונים ולחכם באשי בטורקיה, כדי לקבל הכרה וסיוע לקהילה.
הוא חתום על פסקי דין ומסמכים רבים. הוא חתום על תקנות נישואין לקהילה התימנית בירושלים ביום שני, י"ב באב תרע"ד (1914). הוא חתום בתפקיד "ראש ועד רוחני", ואחריו ראב"ד מרי שלום בן יוסף עראקי, ו"ראש ועד גשמי" מרי אברהם בן חיים נדאף. בשנת תרע"ה (1915) הוא חתום עם ר' יחיא בן עואץ, ר' דוד בן סעדיה קאפח ור' יודא בן אברהם חבשוש על מסמכים בירושלים. בשנת תרע"ז (1917) הוא חתום כדיין על שטרות בי"ד הרבני בירושלים, יחד עם ראב"ד מרי שלום בן יוסף עראקי ומרי דוד בן סעיד קאפח. בפס"ד זה הוא חתום שני לאחר מרי שלום עראקי, ומשמע, א"כ, כי בשנת תרע"ז (1917) עדיין לא שימש ראב"ד.
יחד עם ר' אברהם נדאף הוא פעל להכרה בקהילה התימנית כעדה עצמאית ולא כחלק מהקהילה הספרדית, כיוון שהקהילה הספרדית לא סייעה ליוצאי תימן. יחד פעלו לארגן את הקהילה התימנית בירושלים, וכוננו את מוסדותיה.
כאשר עלה לירושלים הצטרף לקהל עדת המקובלים בית אל, ועפ"י רוח הקבלה חיבר את ספרו @44"דורש שלום"@55 - חידושים וטעמים לתורה עפ"י הפרד"ס. ידוע גם, כי עסק בפרשנות לשירים, רובם נמצאים בדיואן כת"י בספרייה הלאומית בירושלים. כמה מפירושיו פורסמו ע"י יוסף כהן עראקי בדיואן החדש שהוציא עם מרי יוסף צובירי. פירוש לשיר אחד פרסם יוסף טובי. כמו-כן חיבר פיוטים העוסקים בכיסופי העלייה לארץ, ורשימות על עליית תרמ"ב, המשמשות מקור חשוב ביותר לתולדות החלוציות בארץ.
נפטר בירושלים בשנת תש"ד (1944).