מרי משה בן דוד קאהרי היה מחכמי הישוב תנעם, בנפת בני בהלול ממזרח לצנעא, במחצית הראשונה של המאה העשרים. נפטר בשנת ת"ש - 1940. ראה באנציקלופדיה ע' 539 - 540.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם הוא כתוב, כי הוא תרם ריאל אחד. בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ושבע משפחות: שחב, דוכ'אן, תנעמי, צופירה, רמצ'אן,...
ר' משה בן מרי דוד קאהרי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר תנעם שבמרכז תימן, במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד בשנת תר"מ (1880) בעיר, לאביו מרי דוד קאהרי הדיין (ע"ע קודם). למד תורה אצל אביו, היה מחשובי השוחטים בעיר ועסק בלימוד תורה לתשב"ר. קשור בו סיפור ידוע כדלקמן.
שנים רבות לפני פטירתו אמר למשפחה שכאשר הוא ימות הם יהיו עם "חנה" על הידיים, דהיינו, שתהיה חתונה באותו יום. נקבעו שלוש...
מרי שלום קאהרי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. הוא אביו של הדיין מרי דוד קאהרי המוזכר באנציקלופדיה ע' 539, ואשר מוזכר גם בספר זה במדור התוספות. שמו ידוע מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום חמישי ה' באלול בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי מרי סעיד בן מרי אברהם שחב מכר למרי דוד בן מרי שלום קאהרי חנות של אבני ריחיים ומחסן בעיר תנעם.
בפנקס בית הדין כתוב:
קנה מ"ו סעיד בן מ"ו אברהם...
מרי דוד קאהרי-תנעמי נולד באמצע המאה הי"ט בעיר תנעם. שם משפחתו הקדום היה תנעמי ע"ש עירו, כאשר היה יוצא מחוץ לעירו. אלא שבעקבות מעשה שונה שם המשפחה.
קבוצה של פורעים מוסלמים עברו מישוב לישוב, שדדו ובזזו, רצחו וגרמו נזק גדול. כאשר התקרבו לעיר תנעם שבמרכז תימן, חששו היהודים מהסכנה המתקרבת והזעיקו את מרי דוד. הוא עלה על אחד משני ההרים שביניהם עוברת הכניסה לעיר, כאשר הוא מעוטף בטלית ותפילין...
ר' שלום בן שלמה קאעה היה ממנהיגי הישוב היהודי בשיבאם שבמרכז תימן, סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום ביום חמישי, ח' בתשרי תש"ז (1946) על האישור לקבלת כספי הסיוע לעניי העיר, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. חתומים עמו: ר' שלמה בן יעיש עמר, ר' ישראל בן סעיד משרקי ור' שלום בן שלמה קאעה. סכום הסיוע שנשלח הוא ק"ה ריאל.
החתומים שימשו חברי בי"ד או מנהיגי הקהילה וגבאי צדקה.
מרי קאפח היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. לא ידוע לי שמו הפרטי ושם אביו. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום ראשון ט"ו בתמוז בפ"א - תק"ל - 1770 נכתב בפנקס, כי הוכרעה המחלוקת הכספית בין יחיא בן מרי קאפח לבין שלום גמיל.
בפנקס בית הדין כתוב:
קנה יחיא בן מ"ו אלקאפח וסאלם גמיל שכבר נפסק ביניהם בכל תביעותיהם בענין השותפות שהיתה ביניהם. ועלה אצל יחיא ארבעה קרוש וחצי. פרעונם...
מרי אברהם קאפח היה מנהיג יהודי העיר ד'מאר עם מרי אברהם אלנדאף בשנת תרי"ט (1859), שנה בה ביקר ר' יעקב ספיר בתימן.
ספיר כותב, כי בקהילה היהודית בעיר היו כשלוש מאות בתי אב, מהישובים היהודיים הגדולים ביותר בתימן. היו בעיר שני בתי כנסת גדולים, שני מנהיגים לקהילה מרי אברהם אלקאפח ומרי אברהם אלנדאף.
מרי דוד קאפח היה סבו של מהרי"ץ מצד אמו. נראה, כי חי בצנעא במאה הי"ז-י"ח, וכי הוא בן דורו של סבו מצד האב מרי צאלח הדיין. מהרי"ץ מביא שמועה אחת מפיו באמצעות אביו, ונראה, כי מהרי"ץ לא זכה להכירו. להלן הציטוט:
"ומפי א"א נ"ע (אדוני אבי נשמתו עדן) שמעתי משם מהר"ר דוד קאפח אבי אמא ז"ל...".
לעומת זאת, מרי עמרם קורח פרסם מסמך בית דין העוסק בחלוקת ירושתו של מרי יוסף אבי מהרי"ץ, ושם כתוב...
מרי דוד בן מרי יחיא קאפח נולד בצנעא ביום רביעי, ג' במרחשון תרנ"ב (1891).
למד תורה אצל אביו החכם באשי מרי יחיא בן שלמה קאפח, מגדולי חכמי תימן במאה הי"ט-כ'.
המשיך את מסורת אביו בשילוב תורה חכמה ומדע, ובעידוד הלימוד בספרי פילוסופיה והלכה שנכתבו במקור בשפה הערבית כמו: ספרי רס"ג, רמב"ם, תורת הלבבות ועוד. הוא המשיך את פעלו של אביו, והתאמץ מאוד לרכוש ולהעתיק כתבי יד עתיקים ונדירים...
מרי דוד בן מרי סעדיה קאפח נולד בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.
בשנת תרנ"ה (1895) היה לאביו מרי סעדיה קאפח ויכוח עם בי"ד צנעא בעניין גט כפוי, והויכוח הגיע גם לרב אלישר בירושלים. מרי סעיד ובנו מרי דוד עלו לא"י מתוך מטרה שמרי סעיד ינסה לשכנע את הרב אלישר בצדקתו.
מרי דוד היה תלמיד חכמים מובהק, בעל עיון מעמיק וידיעות רחבות ומיושב בדעותיו. נבחר לדיין בבית הדין של הקהילה התימנית...