חכמי תימן

תצוגת 2301 - 2310 מתוך 3154

מרי עמראן היה חכם בישוב גולה בתחילת המאה העשרים. לא ידוע שם אביו ומשפחתו. העיירה גולה נמצאת באזור העיר ריידה שבמחוז חאשד מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים משפחות בערך: סרי, נהארי, מנס, משרקי, עת'ארי, מעלם, נדאף, אכ'רם חלא ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי עמראן חדאד, מרי שלמה בן דוד, מרי עמראן בן סעדיה נהארי, מרי יחיא שלום ומרי סעדיה עת'ארי.

שמו ידוע מפנקס...

ביב': פנקס השליחות ע' מ"ד

מרי חיים עמראן היה מחכמי הישוב חאז בתחילת המאה העשרים. העיירה חאז נמצאת בנפת המדאן, ליד העיר עמראן מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים ושבע משפחות בערך: והב, עמאר, חטאבי, עמראן, חובארה, נגאר, יצחק, חאזי ועוד. חכמי העיר בתקופה זו: מרי יחיא והב ובנו מרי אהרון, מרי שלום חובארה, מרי משה נגאר ובנו מרי חיים ומרי יוסף קרואני.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה...

ביב': פנקס השליחות ע' כ"ג, מ"ב, מ"ד

ר' יהודה כהן עמראן היה ראש קהילה במחוז חוגריה במאה העשרים. נולד, כנראה, בתחילת המאה העשרים או לכל המוקדם בסוף המאה הי"ט. הוא החליף בתפקיד את חמיו מרי שלום עמראן, ושמש בתפקיד בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.

הוא היה נאמן ותקיף, וכולם חבבוהו. הוא הפך לאגדה. השתתף בישיבות בית הדין, למרות שלא היה חכם, אלא רק מכוח סמכותו וקשריו עם השלטון. מכוח מעמדו, תיקן שאין ללכת לערכאות גויים קודם שבעל...

בבי': אפרים יעקב, תימנה, ע' 155-148.

מרי יוסף עמראן היה חכם בישוב חוצנין אלקאבלה בתחילת המאה העשרים הכפר חוצנין אלקאבלה נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא

בתקופה זו מנתה הקהילה שבע משפחות בערך עמראן, חדאד, יחיא ועוד חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו אחיו מרי יחיא עמראן ומרי שלום חדאד

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים בפנקס כתוב, כי הוא ואחיו מרי יחיא תרמו כל אחד ארבע...

ביב' פנקס השליחות ע' נ"ט

מרי יחיא עמראן היה חכם בישוב חוצנין אלקאבלה בתחילת המאה העשרים הכפר חוצנין אלקאבלה נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא

בתקופה זו מנתה הקהילה שבע משפחות בערך עמראן, חדאד, יחיא ועוד חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו אחיו מרי יוסף עמראן ומרי שלום חדאד

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים בפנקס כתוב, כי הוא ואחיו מרי יוסף תרמו כל אחד ארבע...

ביב' פנקס השליחות ע' נ"ט

ר' יחיא בן סעדיה עמראן היה, כנראה, ממנהיגי הישוב היהודי בדלאג' בסוף המאה הי"ט.

הוא חתום על כתובה לאחר ר' שלמה בן יחיא סעד, בכתובה של יחיא חג'בי וחמאמה חג'בי. יתכן, והם חתומים בתור עדים בלבד.

בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' ק"צ מס' 59.

מרי יחיא צאלח שלום עמראן היה ממנהיגי הקהילה היהודית בדאר סעיד סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

הוא חתום על הסכם בנושא הנהגת ציבור בבית הכנסת של דאר סעיד וטענה על פגיעה. ההסכם הוא מכ' בשבט תש"ח (1948), וחתום עליו גם ר' חיים בן שלום בדוח. ההסכם קובע, כי ר' מסלם וחש ישלם לבעל דינו יחיא סאלם מעוצ'ה סכום של שלשה ריאל פיצוי על העלבתו, וכי ר' מסלם וחש הוא הראשון לכל דבר שבקדושה בבית הכנסת.

בבי': זהרה גראמה, יהודי אגברי, ע' 179-178.

מרי מחפוץ' בן יוסף עמראן היה חכם בישוב צ'וראן בתחילת המאה העשרים עפ"י ההקשר נראה, כי מדובר בכפר צ'וראן הנמצא במחוז אנס, מדרום לצנעא, ולא בישוב צ'וראן שבדרום תימן

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך עמראן, סעאדי, עואץ', מחני, דחבאש, חמאמי, מעוצ'ה ועוד חכם נוסף בקהילה בתקופה זו מרי שלמה חמאמי

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה...

ביב' פנקס השליחות ע' י"ז

מרי משה עמראן היה מחכמי עיר המקובלים מועיציריה בתחילת המאה העשרים. נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא דודו של מרי סעדיה בן אור - דוראני, והוא זה שסיפק לו חומר על העיר וחכמיה מסוף המאה הי"ט.

בבי': ר"ס בן אור, תהלים-קדש הלולים, ע' 23.

מרי סעדיה עמראן היה דיין במחוז שרעב במחצית הראשונה של המאה העשרים שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה לרבנות ולדיינות, אשר העניק למרי חיים בן אברהם שרעבי רב אזורי מטה יהודה (עיין ערך)

כתב ההרשאה ניתן ביום ראשון ג' באדר ברמ"ח - תרצ"ז - 1937 חתומים על ההרשאה מרי חיים בורא, מרי משה בורא, מרי משה כלף ומרי סעיד עמראן הוסיף את חתימתו שליח בית דין צנעא מרי שלום מחפוץ' בכתב ההרשאה לא מצוין שם...

ביב' כוכבה לוי, ת"א, בתו של מרי חיים שרעבי וחוברת שהוציאה לזכרו

עמודים