מרי יחיא בן סגול "ראש הקהילות" חי, כנראה, בעדן בסוף המאה הי"ג. הוא ידוע מתוך חיבורו של מרי יחיא בר' סעדיה אבן אלחואס, אשר כתב חיבור בהלכות שחיטה בעדן בשנת ס"ח (1308). בספר הוא מזכיר, כי חלק מהשאלות שבחיבור הן משל חכמי תימן כמו: רבו מרי סעדיה בן יעבץ "שלישי למאורות הגדולות", מקצתן של מרי יחיא בן שלום, מקצתן של מרי יחיא בן סגול "ראש הקהילות", ומקצתן של מרי סעדיה בן מסעוד. לפי זה יש להעריך כי חי...
חכמי תימן
תצוגת 1051 - 1060 מתוך 3154
מרי יחיא בן סעד היה מגדולי חכמי תימן בעדן, כנראה, בסוף המאה הי"ג. הוא ידוע מתוך חיבורו של מרי יחיא בר' סעדיה אבן אלחואס שחיבר ספר שחיטה בעדן בשנת ס"ח (1308). בחיבורו הוא מזכיר רבים מחכמי תימן ובין היתר:
"גאוני אנשי תימן כגון יחיא בר' סעד ויחיא בר' שלום וסעדיה בר' מסעוד, שכל אחד מהם מעילי ופתילי, וגבן שכן ששאבתי ממעין רבי סעדיה בר' יעבץ הבבלי".
בבי': רצהבי, תורתן, ע' קס"ה.
ר' יחיא בן סעדיה היה מנהיג בעיר ד'מאר בסוף המאה הי"ח. הוא חתום על כתובה, כדרכם של מנהיגי תימן, בשנת תקמ"ט (1789) בעיר ד'מאר לזוג יחיא אלעאשה וסמחה מעוצ'ה.
יתכן ושניהם חתמו בתור עדים ולא מנהיגים.
בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קצ"א מס' 80.
ר' יחיא בן סעדיה העתיק מספר חיבורים במחצית הראשונה של המאה הי"ט. לא ידוע מקומו.
עד כה מצאתי ארבעה כתבי יד אשר העתיק ר' יחיא בן סעדיה בשנים תק"צ-תקצ"ח (1830-1838). שני קבצים בהלכות שחיטה ושני כתבי יד של שלוש מגילות.
כתב היד הראשון (כת"י היכל שלמה 7°8) הוא ספר ימין משה לר' משה וינטורה, ספר שחיטה נפוץ ביותר בתימן, אשר העתיק בשנת תק"צ (1830). בכה"י קי"ב דפים, ונכתב במימון יחיא בן...
בבי': כת"י היכל שלמה 7°8-22345; כת"י שיקגו ספרטוס ק' B6-40231; כת"י להמן 56; כת"י בהמ"ל 475-72755.
ר' יחיא בן סעדיה היה ראש הקהילה והרב של כפר מלח, במזרח תימן במחצית השניה של המאה הי"ט. הוא מוזכר בתיאורו של החוקר ר' חיים חבשוש. ר"ח חבשוש היה מורה הדרך לחוקר יוסף הלוי בחיפושיו, ובהעתקות כתובות שבאיות.
הלוי הגיע לצנעא בשנת תר"ל (דצמבר 1869), ושם החל בסיורו במזרח תימן. חבשוש כותב, כי ר' יחיא בן סעדיה היה המלמד והממונה על הקהל, והוא מתאר את קבלת הפנים שיוסף הלוי והוא זכו לקבל מר' יחיא...
בבי': מסעות חבשוש, ע' 69-70, 102.
מרי יחיא בן סעדיה היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. הכותרת היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא עור בית הכוסות שלם לאחר חיתוך הסרכא. החכמים המתירים הם: מרי צאלח, מרי יהודה צעדי, מרי דוד משרקי, מהרי"ץ ועוד. שמו מוזכר ברשימת החכמים...
ביב': כת"י יוסף עמר, ר"ג
מרי יחיא בן סעדיה היה מחכמי הישוב מוסע בתחילת המאה העשרים. הכפר מוסע נמצא במחוז ברט בצפון תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה שתי משפחות בלבד: סעיד ושוכר.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם, אך לא מצוין הסכום.
ביב': פנקס השליחות ע' פ'
מרי יחיא בן סעדיה היה מחכמי הישוב דאר עמר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר דאר עמר נמצא בנפת סנחאן מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: ראייבי, עקארי, עאשרי, כסאר, הרמי, נחום, טביב ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יוסף ראייבי, מרי שלום נחום ובנו מרי אברהם ומרי יחיא בן דוד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף...
ביב': פנקס השליחות ע' כ"ג, ל"ט
מרי יחיא בן סעדיה היה מחכמי הישוב ינצ'ום בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר ינצ'ום נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: נגאר, משרקי, שלום, עוקבי ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא שלום ומרי עואץ' יחיא עקבי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס...
ביב': פנקס השליחות ע' כ"ג, כ"ז
ר' יחיא בן סעדיה בן יעקב העתיק את שלוש מגילות לפני שנת ש"כ (1560). לא ידוע מקומו.
בכה"י מ"ח דפים, ובהם מגילות שה"ש, רות וקהלת עם תרגום ארמי ופירוש רש"י. כה"י נמכר בערב חג פסח של שנת ש"כ (1560), וא"כ, כתב היד נעתק קודם לכן.
בדף מ"ח כתוב בקולופון:
"קניתי הספר הלז והנחמד בכתביה בקולמוסא יקרא דריפתקא(?) דאוריתא מ"ו ועט"ר (מרי ורבי ועטרת ראשי) צנצנת המן מארי יחיא בן מ"ו...
בבי': ג' מגילות, מהדורת צילום (חיים בשארי), ירושלים תשד"מ.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 102
- 103
- 104
- 105
- 106
- 107
- 108
- 109
- 110
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »