מרי יחיא אהרון היה מחכמי הישוב צאלבה בתחילת המאה העשרים. הכפר צאלבה נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שתי משפחות: מעלם ועוד.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי בנו יחיא תרם ריאל אחד.
מרי יחיא אהרון היה מחכמי הישוב נסמי בתחילת המאה העשרים. הכפר נסמי נמצא ליד הישוב נגד מלאחי, באזור אנס מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבע עשרה משפחות בערך: בשארי, מליחי, עינה, גביר, חסן, משרקי, שאער, עמראני, נגאר, סעאדי ועוד. הוא היחיד בקהילה שתואר בתואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס...
מרי יחיא אהרון היה מחכמי הישוב נגד אלמלאחי בתחילת המאה העשרים. הכפר נגד אלמלאחי נמצא באזור אנס מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: בשארי, מעוצ'ה, גבני, תנעמי, חאפדי, קריש, אחמר, סעאדי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי חיים בשארי רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו...
מרי יחיא אהרון היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום חמישי כ"א בסיון בע"ז - תקכ"ו - 1766 נכתב בפנקס, כי מרי יחיא אהרון ויעקוב בן מרי גיאת נהארי הגיעו להסדר ביניהם.
בפנקס בית הדין כתוב:
קנה מ'(רי) יחיא אהרון ויעקוב בן מ"ו ג'יאת אלנהארי, שהם קיבלו עליהם את השומא שערך ביניהם ר' יעקוב לומברוזו בקרש טב. וקיבל עליו מ' יחיא דנן, שר' יעקוב יחזיר...
ר' יחיא בן אברהם היה ממנהיגי קהילות היהודים בעיר חידאן או ברט שבצפון הרחוק של תימן, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא חתום על מכתב בקשה משליח העלייה חיים צדוק. המכתב אינו נושא תאריך.
חתומים על המכתב מנהיגי הערים חידאן וברט: ר' דוד בן צדוק הלוי, ר' יחיא אברהם ור' יוסף בן אהרן ברטי.
ר' יחיא בן אברהם היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב עותמה שבמרכז תימן ממערב לעיר ד'מאר, בתחילת המאה הי"ט. הוא חתום ראשון על גט בשנת תקע"ג (1813), ואחריו ר' יעקב בן חסן. הזוג הוא שלום בן סעיד ובדרה בת חסן. יתכן ושני החתומים שימשו עדים בלבד.
מרי יחיא בן אברהם נולד בעדן בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. שמש רב העיר וראב"ד בזמן העלייה הגדולה לארץ. הוא מכונה אלגריעה. ראה באנציקלופדיה ע' 207.
לאחר פרסום האנציקלופדיה נוספו לי פרטים נוספים עליו משני מסמכים שמסר לי הרב יהונתן אדואר מפ"ת. המסמכים הם גט שכתב הבעל רצ'א בן יעקוב אלמדוול לאשתו נצ'רה בת חיים, וגט שליחות, לגט זה, ביום שני ד' בכסלו ברנ"ו - תש"ה - 1945. חתומים דייני...
ר' יחיא בן אברהם בן צאלח העתיק את תיקון ליל שבועות בשנת תקס"ה (1805). לא ידוע מקומו. בכה"י נ"ז דפים, ונכתבו במימון האחים יחיא ושלמה בני יוסף בן צאלח הכהן.
בקולופון כתוב:
"נכתב לתשוקת האחים... יחיא ושלמה בני יוסף בן צאלח הכהן... נאם הכותב... יחיא בן לא"א אברהם בן צאלח... ותהי השלמתו יום ד' כ"ג לחודש אייר שנת את ש@44ב@55תתי תשמרו ומ@44ק@55דשי ת@44י@55רא@44ו@55 אני ה' (בקי"ו...
ר' יחיא בן אברהם יחיא העתיק את ספר ההפטריות בשנת תרל"ה (1875) בעיר סנואן שבמחוז חוגריה בדרום תימן. בכה"י הפטריות לכל השנה והמועדים, רובו מנוקד: המקרא בניקוד תחתון - טבריאני והתרגום בניקוד עליון.
בקולופון כתוב:
"ותהי השלמתה יום ד' כ"ח חודש אייר שנת בקפ"ו לשטארי (תרל"ה - 1875) במאתא סנואן... ספרא חלשא ומסכינא... יחיא יצ"ו אברהים יחיא נע"ג... שנת והתורה והמצוה אשר כתבתי @44להרת@...
מרי יחיא בן אברהם סעיד היה חכם בישוב חרף בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר חרף נמצא בנפת בני מטר, ממערב לצנעא. ישוב בשם חרף היה גם באזור צעדה שבצפון תימן ובאזור ירים מדרום לצנעא, ועפ"י ההקשר נראה, כי מדובר בישוב בנפת בני מטר.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: לפלאפי, מוגאמי, מעלם, צג'יר, נחום ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף לפלאפי...