All

עמרם בן מימון בן עזרא 3סופר, טוילה - מרכז תימן, אמצע מאה י"ד

ר' עמרם בן מימון בן עזרא בן סעדיה העתיק את הלכות הרמב"ם ספר נזיקין בעיר טוילה ממערב לצנעא בשנת קי"ד (1353).

בכה"י פ"ח דפים, עם עטורים. העתיק כנראה לשמוש אישי, וסיים ביום ראשון בחדש תשרי.

בקולופון כתוב:

"הלכות רוצח ושמירת נפש, שלושה עשר פסקים. שלים בסייעתא דשמיא בירח תשרי שנת אתרס"ה שנין לשטרות (קי"ד - 1353) יום חד בשבא במדינת אלטוילה יהא סימן טוב למריה עמרם ביר' מימון ביר' עזרא ביר' סעדיה".

עמרם בן יצחק

מרי עמרם בן יצחק היה דיין בצנעא במחצית השנייה של המאה הט"ז. להערכתי, נולד בצנעא בתחילת המאה הט"ז.

הוא חתום על שני פסקי דין העוסקים במכירת תאג' בצנעא.

המסמך הראשון הוא מיום שישי ט"ז בשבט של"ד (1574), וחתומים עליו הדיינים מרי יוסף בן אברהם ראב"ד, מרי עמרם בן יצחק ומרי זכריה בן ישועה בן יוסף. הקונה הוא יחיא בן ישועה מחפוץ' הלוי, והמוכר הוא יחיא בן יוסף חמאמי-סרי.

עמרם בן יהוחנן

מרי עמרם בן יהוחנן היה נציג ישיבות הגאונים, ומחכמי העיר צעדה, שבצפון הרחוק של תימן, בסוף תקופת הגאונים במאה הי'-י"א. יתכן, כי היה ראש הקהילה בעיר.

הוא ידוע מתוך מסמכי הגניזה, ובאחד המסמכים שולח אחד הגאונים מכתב המיועד "אל עמרם בר' יהוחנן מן צעדה". בתחילת המכתב כותב הגאון, אשר איננו יודעים את שמו, הקדמה מלבבת בה הוא מזכיר את "אהבתך ואהבת אביך מימי קדם", משמע, שהיו קשרים לאותו גאון גם עם אביו ר' יהוחנן, וכי היו קשרים רציפים וממושכים בין הגאון לבין מרי עמרם ואביו.

עמרם בן טוביה

ר' עמרם בן טוביה העתיק את הלכות הרמב"ם בשנת קמ"ג (1383). לא ידוע מקומו.

בכה"י ר"ב דפים, ובהם העתיק את ספר זמנים ממשנה תורה לרמב"ם. בדף 1 חרוזים וטיב מידות ומטבעות.

עמרי, שלמה בן שלמה

ר' שלמה בן שלמה עמרי העתיק שו"ע טור או"ח בשנת תרי"ט (1859) בעיר תנעם.

בכה"י קמ"ה דפים, ובהם שו"ע טור או"ח עם הגהות הרמ"א ועם פירוש גור אריה. הועתק מדפוס מנטובה תפ"ג (1723). בשער כה"י שינה הסופר את שם העיר מנטובה ורשם תנעם היא עירו.

בקולופון כתוב:

"ותהי השלמת המלאכה... יום ה' כ"ד ימים לחודש אייר שנת בק"ע (לשטרות, תרי"ט - 1859) אני הכותב... הצעיר סלימאן בן סלימאן עמרי יצ"ו".

עמראן, שלמה בן שלום

מרי שלמה בן שלום עמראן היה דיין בבי"ד של הישוב דאר סעיד במאה העשרים.

הוא ידוע מתוך פסיקה העוסקת בהסדרת השחיטה בישוב דאר סעיד. הפסיקה נושאת את התאריך ח' בניסן, ולא כתובה השנה. בשטר מוזכר, כי ר' מסלם וחש הוא השוחט המוסמך בישוב, וכי ליחיא מעוצ'ה אין סמכות להביא שוחט אחר בישוב, ואם יביא יקנס. ר' מסלם וחש מוזכר בפסקי דין נוספים. עפ"י שטרות ופסקי דין שבהם מעורב ר' מסלם וחש נראה, כי גם שטר פס"ד זה שחתום עליו מרי שלמה עמראן הוא בין שנת תרצ"א (1931) לשנת תש"ח (1948).

עמראן, משה

מרי משה עמראן היה מחכמי עיר המקובלים מועיציריה בתחילת המאה העשרים. נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא דודו של מרי סעדיה בן אור - דוראני, והוא זה שסיפק לו חומר על העיר וחכמיה מסוף המאה הי"ט.

עמר, יחיא

מרי יחיא עמר היה מחכמי העיר שיבאם שבמרכז תימן בתחילת המאה העשרים. יש להעריך, כי נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא מוזכר כרבו של מרי שלמה עמר, מנהיג יהודי שיבאם בדור העלייה לארץ.

לדעת עמרם עוזרי מרי יחיא עמר היה רבו ודוד של מרי שלמה עמר, והוא כנראה חמיו של סבו - מרי ישראל עוזרי רב העיר בית עד'אקה, שכן ר"י עוזרי התחתן עם ג'זאל בת מרי עמר מהעיר שיבאם.

עמר, יוסף בן אהרן

ר' יוסף בן אהרן עמר נולד בצנעא בשנת ת"ר (1840) בערך. הוא מונה להיות חכם באשי בצנעא בזמן שלטון הטורקים בתימן בשנת תרמ"ט (1889), לאחר פטירת מרי שלמה קארה. הוא החליף בתפקיד את מרי יוסף בן שלום בדיחי שהתפטר כעבור זמן. אז הופרדו שני התפקידים, הרב הראשי עסק בתחום הרוחני-תורני, ואילו החכם באשי עסק, למעשה, בתפקיד העאקל - יצוג הקהילה בפני השלטון ואחראי על גביית כספי המס.

עמר, יוסף בן אהרן הלוי*

מרי יוסף בן אהרן עמר נולד בצנעא בשנת תרע"א (1911). בילדותו למד אצל מלמדי תנוקות, מגיל י"ב שנים למד אצל גדולי הלמדנים וחכמי התלמוד בצנעא: מרי יחיא קאפח, מרי יחיא אביץ', מרי שלום קורח ומרי רצון-רצ'א צארום.

קודם להקמת המדינה בשנת תש"ד (1943) עלה לארץ עם משפחתו והתיישב בירושלים. התפרנס מהיותו סופר סת"ם ומכתיבה עד לפרישתו לגמלאות ממשרד הדתות.

לפרסום הגדול זכה בזכות מפעל חייו: @44ניקוד התלמוד הבבלי כמסורת יהודי תימן@55, מפעל שנמשך כעשרים ושש שנים. בשנים תשי"ט - תשל"ט עסק בכתיבה ובניקוד התלמוד, ובשנת תשמ"ו זכה והשלים את ההוצאה לאור של עשרים כרכי התלמוד.

Pages

Subscribe to All