All

מרי סעדיה בן יוסף עוזרי נולד בצנעא בשנת תרכ"ט (1869) למשפחה אצילה ומיוחסת בצנעא. למד תורה אצל מרי יוסף ובנו מרי חיים קורח בבית הכנסת שרעבי בצנעא, ובהמשך בבית מדרשו של גיסו (בעל אחותו) מרי שלום חבשוש, מחבר שושנת המלך וקרבן העדה, בבית הכנסת כוחלאני בצנעא. בלילות למד תורה בבית המדרש של מרי שלמה צובירי. למד שירת קודש אצל מרי אהרן הכהן.

נשא לאשה את בתו של הדיין מרי דוד מנזלי, אך אשתו וכל בניו נפטרו. נשא אשה שנייה, מרת זהרה בת ר' משה צאלח ונולדו לו שני בנים ובת.

מרי משה בן יוסף עוזרי כתב מדרש לתורה, לא ידוע זמנו המדויק ומקומו. כה"י מן המאה הט"ז עפ"י הערכה, וכנראה שחי בתקופה זו, ואולי אף קודם לכן.

בכה"י קצ"ד דפים, ובהם מדרש במתכונת מדרש הגדול, בראש כל פרשה פתיחה פיוטת מוחרזת. בשולי הגליונות פירושים קצרים בעברית ובערבית. ידועים שני כתבי יד מחיבור זה.

מרי יעיש בן משה עוזרי העתיק את ספר ההפטריות וכתב פירוש במאה הי"ח-י"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו.

בכה"י קי"ד דפים, ובו ניקוד וטעמים ותרגום ארמי בשולי הדפים, הפטרת מסעי ושבת הגדול (דפים 104א' - 107ב'). התרגום משולב לאחר כל פסוק. בהפטריות ישנו גם פירוש, חידושים ולקוטים מתוך התלמוד, מדרשים, זוהר, רש"י וכדומה. חלק מהפירוש או כולו נכתבו ע"י מרי יעיש עוזרי. נכתב במימון ר' יוסף בן זכריה חמאמי.

בקולופון כתוב:

"ושם הכותב... יעיש בן מוסא אלעזירי, ונכתבו ע"ש... מ"ו יוסף יש"ל בן זכריא המכונה אלחמאמי ממשפחה רמה".

מרי חיים-יחיא עוזרי היה מחכמי צנעא במאה הי"ט. לא ידוע זמנו המדויק.

הוא חבר ספר העוסק בדרשות ומאמרות על דרך הקבלה בשם @44מקור חיים@55. לחיבור נוספו תוספות ממרי אברהם ערשי. בידינו נותרו שבעה דפים.

מדבריו בהקדמה:

"אלה הדברים יקרים עליונים, כוללים כל דברי החכמה וסודות התורה וסוד הספירות, וסוד המקוה והים והלוחות ושיעור הקומה והיסודות גנוזים בחדרי התורה ומעין מבית ה' יוצא באר מים חיים לעוסקים בתורה ומיחדים הייחוד ב"ה ושכינתיה בדחילו ורחימו".

בכת"י בניהו מכונה החיבור מים חיים מאת מרי "חיים העזרי", ובו כ"א דפים. בסופו קטע מהזוהר מפרשת פנחס ו"טעם אחר".