All

מרי שלום בן סעדיה צעדי היה דיין בצנעא בשנת תל"ב (1672).

הוא ידוע לי מתוך חתימה על שטר פסק דין, העוסק במכירת כת"י של תאג' עם הפטרה. הקונה הוא סעיד בן יחיא אלכאוי, והמוכר הוא יוסף בן יחיא חמדי. הוא קנה את החצי השני. השטר מיום ראשון, כ"ז בניסן אתתקפ"ג לשטרות (תל"ב - 1672), וחתומים עפ"י הסדר: מרי אהרן בן דוד הכהן - ראב"ד, מרי שלום בן סעדיה צעדי ומרי שלמה בן סעדיה מנזלי. מרי שלמה מנזלי שימש דיין לפני גלות מוז"ע בשנת תל"ט (1679), ולאחר הגלות שימש ראב"ד הקבוע הראשון.

מרי סעדיה בן שלמה צעדי נולד בצנעא סביב שנת תכ"ה (1665). הוא אחיו של מרי יהודה בן שלמה צעדי, מגדולי חכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח, ואשר נולד בשנת תכ"ה (1665).

הוא התפרסם בזכות חיבורו @44"דופי הזמן"@55, העוסק בתוכחות על המצב הרוחני והדתי הקשה בו נקלעה קהילת יהדות צנעא בעקבות גלות מוז"ע. מצב קשה זה נמשך עד הרבע הראשון של המאה הי"ח.

ר' יחיא צעדי היה מנהיג הקהילה היהודית בישוב אלג'יל אלגוף בצפון מזרח לצנעא, במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא ידוע מספרו של ר' יחיא חבשוש - מסעות חבשוש, שכתב בשנת תרנ"ד (1894), כי מרי יחיא אלצעדי היה פרנס הישוב, וקיבל בשמחה את אורחיו. כנראה, שהוא זה אשר העתיק בשנת תרנ"ז (1897) את ספר הליקוטים שנותר ממנו רק ארבעה דפים מספר החסידים, וי"ח דפים של מעשיות. הספר נכתב לבנו שלום.

בקולופון כתוב:

מרי יהודה בן שלמה צעדי נולד בצנעא בשנת תכ"ה (1665). לא ידועים פרטים ביוגרפיים עליו, מלבד העובדה, כי מוצא משפחתו מהעיר צעדה שבצפון הרחוק של תימן. אחיו הוא מרי סעדיה מחכמי העיר (ע"ע). לא ידוע מי היו רבותיו, כנראה, מחכמי העיר צנעא.

ידוע לי, כי משפחתו הייתה עשירה, והסופר ר' פנחס בן גד הכהן העתיק לו סידור בשנת ת"מ (1680) מיד לאחר גלות מוז"ע, ושם הוא כותב:

"נכתב לתשוקת הגביר הנעלה לשם טוב ותהילה אשר נודע בשערים שמו יהודה בן שלמה יזיי"א הידוע אלצעדי יצ"ו".

סידור זה חשוב ביותר, שכן בעמוד השער תיאר הסופר בפרוטרוט את גלות מוז"ע.*