All

מרי סעדיה בן יוסף עוזרי נולד בצנעא בשנת תרכ"ט (1869) למשפחה אצילה ומיוחסת בצנעא. למד תורה אצל מרי יוסף ובנו מרי חיים קורח בבית הכנסת שרעבי בצנעא, ובהמשך בבית מדרשו של גיסו (בעל אחותו) מרי שלום חבשוש, מחבר שושנת המלך וקרבן העדה, בבית הכנסת כוחלאני בצנעא. בלילות למד תורה בבית המדרש של מרי שלמה צובירי. למד שירת קודש אצל מרי אהרן הכהן.

נשא לאשה את בתו של הדיין מרי דוד מנזלי, אך אשתו וכל בניו נפטרו. נשא אשה שנייה, מרת זהרה בת ר' משה צאלח ונולדו לו שני בנים ובת.

מרי שלמה בן חטר עוזרי כתב קינה על הגלות לאזור כמראן בשנת תכ"ט (1669).

גלות זו הייתה המשך לארועי השבתאות בתימן בעקבות אוירת המשיחיות, ובשנת תכ"ז (1667) נגזרו גזירות דתיות על היהודים. ר' סעדיה בן דוד הלוי חמאמי מתאר את המצב לאחר הקולופון, בו העתיק את התורה בשנת תכ"ט (1669).

מרי שלמה עוזרי לא היה פיטן, אך מסערות לבו כתב ותיעד בשנת תכ"ט (1669) את הגלות לכמראן. הוא מתאר את גזירות המלך המוסלמי להעביר את ראשי הקהל וחכמיו על דתם, ומשסירבו הוקיעם בשמש שלושה ימים עירומים, כלאם שלושה חדשים, ובסוף הוליכם לגלות כבולים בשרשראות של ברזל.

מרי אברהם ערוסי אשר חי במאה הי"ט-כ' כתב על שלושה צדיקים בעלי צדקה מפורסמים שהיו בזמנו, וביניהם את מרי שלום עוזרי מהעיר סדה בדרום תימן. יתכן ומדובר בצדיק אחד אשר תרם עשרות ספרים לבית הכנסת, ואשר נפטר בב' במרחשון תר"מ (1879) (ע"ע קודם). כיוון שר"א ערוסי נולד בשנת תרל"ט (1878), יתכן ומרי שלום עוזרי שהוא מזכיר אינו מרי שלום בן יוסף עוזרי, אלא צדיק נוסף מהעיר סדה, ואשר נפטר בתחילת המאה העשרים כנראה.

מרי שלום בן אברהם עוזרי נולד בעיר מנאכ'ה שבמרכז תימן, בדרום מערב לצנעא, ביום שישי כ"ט באב תר"ן (1890).

הקהילה היהודית במנאכ'ה היתה מן הקהילות החזקות והגדולות ביותר בדורות האחרונים. היה קשר חזק מאוד בינה ובין צנעא, ורבים מיהודי העיר היו תושבי צנעא.

למד תורה אצל מרי יחיא קהלאני - רב העיר, ואצל מרי תנעמי בן שלום תנעמי, רב הישוב מצ'מאר הסמוכה. לאחר נשואיו נדד עם משפחתו לצנעא, ולמד כחודש עד חודשיים בשנה אצל מרי יחיא קאפח החכם באשי.