All

ר' צאלח יחיא עזאני היה מהאנשים הנכבדים ברדאע בשנת תרפ"ח (1928). הוא חתום על כתובה עם ר' שמעון נסים מרחום לזוג סאלם בנדואד וצ'ביה עורקבי.

הוא לא מוזכר ברשימת הדיינים בעיר ואף לא מבעלי התפקידים הרשמיים בעיר. יתכן והוא חתום בתור עד בלבד.

ר' עזרא בן שלום עזרא העתיק את הכתובים מהתנ"ך בעיר טוילה בשנים ק"ח - קי"ו (1348-1356). יתכן, והוא אביו של ר' שלום בן עזרא הקנזי, אשר העתיק בטוילה את הספר מורה נבוכים לרמב"ם בשנת ק"מ (1380), לדוד בן סעיד ענסי.

בכה"י של הכתובים קנ"ח דפים, ובהם רות (חסר בתחלתו), איוב (חסר באמצע), שיר השירים וקהלת. ניקוד עליון עם תרגום רס"ג אחרי כל פסוק. בחלק מהדפים פירושים מהמדרשים. נכתב לשמוש אישי.

בקולופון אחד בסוף ספר איוב כתוב:

"שנת אתרס"ז שנין לשטרות (קי"ו - 1356) במדינת אלטוילה יהא סימן טוב למריה עזרא בירב שלום בירב עזרא".

בקולופון נוסף כתוב:

ר' עמרם בן מימון בן עזרא בן סעדיה העתיק את הלכות הרמב"ם ספר נזיקין בעיר טוילה ממערב לצנעא בשנת קי"ד (1353).

בכה"י פ"ח דפים, עם עטורים. העתיק כנראה לשמוש אישי, וסיים ביום ראשון בחדש תשרי.

בקולופון כתוב:

"הלכות רוצח ושמירת נפש, שלושה עשר פסקים. שלים בסייעתא דשמיא בירח תשרי שנת אתרס"ה שנין לשטרות (קי"ד - 1353) יום חד בשבא במדינת אלטוילה יהא סימן טוב למריה עמרם ביר' מימון ביר' עזרא ביר' סעדיה".

מרי עמרם בן יצחק היה דיין בצנעא במחצית השנייה של המאה הט"ז. להערכתי, נולד בצנעא בתחילת המאה הט"ז.

הוא חתום על שני פסקי דין העוסקים במכירת תאג' בצנעא.

המסמך הראשון הוא מיום שישי ט"ז בשבט של"ד (1574), וחתומים עליו הדיינים מרי יוסף בן אברהם ראב"ד, מרי עמרם בן יצחק ומרי זכריה בן ישועה בן יוסף. הקונה הוא יחיא בן ישועה מחפוץ' הלוי, והמוכר הוא יחיא בן יוסף חמאמי-סרי.