All

עמרם בן יצחק

מרי עמרם בן יצחק היה דיין בצנעא במחצית השנייה של המאה הט"ז. להערכתי, נולד בצנעא בתחילת המאה הט"ז.

הוא חתום על שני פסקי דין העוסקים במכירת תאג' בצנעא.

המסמך הראשון הוא מיום שישי ט"ז בשבט של"ד (1574), וחתומים עליו הדיינים מרי יוסף בן אברהם ראב"ד, מרי עמרם בן יצחק ומרי זכריה בן ישועה בן יוסף. הקונה הוא יחיא בן ישועה מחפוץ' הלוי, והמוכר הוא יחיא בן יוסף חמאמי-סרי.

עמרם בן מימון בן עזרא 3סופר, טוילה - מרכז תימן, אמצע מאה י"ד

ר' עמרם בן מימון בן עזרא בן סעדיה העתיק את הלכות הרמב"ם ספר נזיקין בעיר טוילה ממערב לצנעא בשנת קי"ד (1353).

בכה"י פ"ח דפים, עם עטורים. העתיק כנראה לשמוש אישי, וסיים ביום ראשון בחדש תשרי.

בקולופון כתוב:

"הלכות רוצח ושמירת נפש, שלושה עשר פסקים. שלים בסייעתא דשמיא בירח תשרי שנת אתרס"ה שנין לשטרות (קי"ד - 1353) יום חד בשבא במדינת אלטוילה יהא סימן טוב למריה עמרם ביר' מימון ביר' עזרא ביר' סעדיה".

עמרם בן עודד

ר' עמרם בן עודד העתיק את הלכות הרמב"ם ספר קדושה במאה הי"ד עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו.

בכה"י נ"ח דפים, אינו שלם. בכה"י פירוש בערבית. בראש כה"י פתיחה בעברית, ובה צטוט ארוך מתוך הקדמת הרמב"ם בפיה"מ, ובסופה כתוב: "עמרם בר' עודד", וכנראה, שהוא המעתיק של כל כתב היד.

עמראני, אברהם בן אברהם

ר' אברהם בן אברהם עמראני היה ממנהיגי הקהילה היהודית בצנעא בסוף המאה הי"ט.

הוא ידוע לי ממסמכים חדשים שהתגלו לי לפני מספר חדשים, מסמכים השייכים לשלמה טיירי מקרית אונו. רובם קשורים במשפחתו ובאביו, ר' צבי בן אברהם טיירי, ראש בית הכנסת טיירי בצנעא ומעשירי העיר.

מסמך זה מיום רביעי כ"א באייר בקו"ץ לשטרות (תרמ"ה - 1885), והוא מסמך צוואה של דוד בן יחיא שלמה, המתייחס גם לאשתו מרים בת שלמה טיירי. חתומים ר' שלום בן שלמה אלדאר ור' אברהם בן אברהם עמראני.

עמראני, אברהם בן יעקב*

מרי אברהם בן יעקב עמראני נולד בצנעא בשנת תרל"ה (1875). לקראת סוף המאה הי"ט הוא היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא, אשר התכנסה בית הכנסת של מהרי"ץ.

התפלל בכניס אלטיירי בצנעא.

מונה לדיין, להערכתי, בתחילת המאה העשרים ולא יאוחר משנת תר"ע (1910). בשנה זו הוא חתום על תשובות חכמי צנעא לקהילה התימנית בירושלים, בעניין אפיית מצות בחול המועד פסח. התשובה מיום שלישי ט"ו בשבט תר"ע (1910), ועמו חתומים: מרי חיים קורח, מרי אהרן שלום כהן, מרי יחיא קאפח, מרי אברהם בדיחי, מרי אברהם עמראני, מרי יחיא יצחק הלוי ומרי יחיא אביץ'.

עמראני-עדוי, יהודה בן יוסף

ר' יהודה בן יוסף עדוי עמראני העתיק קובץ חיבורים בהלכות שחיטה וטרפיות במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו. כה"י נכתב במימון ר' אהרן בן סעדיה חדאד-תאם. נראה, כי שם משפחתו הוא עדוי, וכאשר עזב את העיר עמראן כונה עמראני.

בכה"י קכ"א דפים, ובהם: הלכות שחיטה לרמב"ם, חסרים כמעט כל שלושת הפרקים הראשונים (דפים א- יז, ב), הספר זבח שלמים לר' יהודה דיואן (ד' יח, א-מד, ב'), פירוש מרי נתנאל בן יצחק להלכות שחיטה לרמב"ם משנת רכ"ה (1465) (ד' מה, ב-סד, א), פירוש התקבצו חכמים למרי משה אלבלידה להקדמת פיה"מ לרמב"ם (ד' סה, ב) ופירוש הלכות שחיטה לר"מ בלידה (ד' סו א- קכא, ב).

ענסי, דוד בן סעדיה

ר' דוד בן סעדיה ענסי הזמין ומימן את העתקת הספר מורה נבוכים לרמב"ם. הכתיבה הושלמה ביום חמישי כ"ו בסיון שנת אתרצ"א לשטרות (ק"מ - 1380), בעיר טוילה שבמרכז תימן. את כה"י העתיק ר' שלום בן עזרא הקנזי, כנראה, ממשפחתן, עיין ערך הבא.

בכה"י קצ"ב דפים, והוא כתוב בשפת המקור כפי שכתב הרמב"ם בערבית באותיות עבריות. בשוליים הערות בכתיבות שונות, כמו מדרש בן ישעיה (דף 25 א'), רב סעדיה הכהן (?) אלפיומי ז"ל (ד' 47 א).

בקולופון כתוב:

ענסי, חלפון בן דוד

ר' חלפון בן דוד ענסי העתיק את פירוש המשניות לרמב"ם לסדר טהרות בעיר צברה שבמרכז תימן בשנת רנ"ז (1497).

יחוסו המלא הוא: חלפון בן דוד בן אברהם בן ישע בן שלום בן עזרא בן שלום בן מנצור בן יחיא בן כת'יר בן יוסף בן מחפוץ' אלענסי בן יוסף הקנזי.

ענסי, דוד בן חלפון

מרי דוד בן חלפון בן דוד ענסי היה רבו של הסופר המפורסם בניה. חי בצנעא באמצע המאה הט"ו. הוא ידוע לי מתוך אחד מכתבי היד של התורה שהעתיק תלמידו ר' בניה הסופר.

כה"י הוא תורה עם ניקוד, טעמים ומסורה קטנה וגדולה, וכן מחברת התיג'אן שהעתיק בצנעא בחדש טבת ר"ל (1470). כה"י הוא ענק תרמ"ח דפים. חשיבות כה"י היא גם בהערות של מרי יחיא בשירי, מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז, ובאחת מהן הוא כותב "שמעתי מפי מורי אבא מורי יצ"ו בשם האר"י זלה"ה" (ע' 212, 266, ועוד).

בקולופון כתב ר' בניה הסופר:

Pages

Subscribe to All