All

פתיחי-חמאמי, מעודד בן סעדיה בן מעודד

ר' מעודד בן סעדיה בן מעודד חמאמי-פתיחי העתיק שישה חיבורים בערים מעבר ורדאע הסמוכות, משנת ת"ס (1700) עד שנת תפ"ב (1722).

הוא אביו של הסופר ר' יהודה בן מעודד חמאמי-פתיחי, שהעתיק את כל השו"ע בשנת תפ"ב (1722), והוא בנו של ר' סעדיה בן מעודד שהעתיק את סידור חידושין בעיר מעבר בשנת תל"א (1671).

כה"י הראשון (כת"י ירושלים) הוא ספר הפטריות לכל השנה כולל מועדים, פסוק מקרא פסוק תרגום, המקרא מנוקד בניקוד תחתון והתרגום מנוקד בניקוד עליון כמקובל בתימן.

פתיחי-חמאמי?, סעדיה בן מעודד

מצאתי מספר כתבי יד אשר העתיק ר' סעדיה בן מעודד בעיר מעבר משנת ת"ד (1644) ועד לשנת תכ"א (1661). בכתבי יד אלו לא מצוין שם המשפחה חמאמי-פתיחי, ויתכן כי חלק מכתבי היד הללו או אף כולם נכתבו ע"י ר' סעדיה בן מעודד חמאמי-פתיחי, ויתכן כי מדובר בשני סופרים או שלושה עם שם זהה, שחיו בעיר מעבר ובאזור הסמוך, באותם שנים. ברור, שמדובר בשני סופרים לפחות, האחד ר' סעדיה בן מעודד בן סעדיה בן יוסף, והשני ר' סעדיה בן מעודד בן יונה בן גד חמאמי- פתיחי. הספק שיש בידי הוא לגבי כתבי היד שבהן כתוב, כי הסופר הוא ר' סעדיה בן מעודד, בלי לפרט יותר את הייחוס.

פתיחי, שלום בן שלמה*

מרי שלום בן שלמה פתיחי נולד בשנת תרנ"ג (1893) בכפר צראר שבמחוז סר במרכז תימן. למד תורה אצל הדיין מרי אברהם עמראני.

הוסמך לשחיטה ע"י חכמי צנעא והרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. היה רב, מנהיג ומרביץ תורה בכפרו בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ, ושימש כמנהיג רוחני בישוב. עסק בצדקה ומתן בסתר, כפי שכמעט כל חכמי תימן שילבו תורה עם חסד ועבודה.

עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949). התיישב במושב צלפון שבפרוזדור ירושלים ושימש רב המושב. שירת בקודש באמונה ובמסירות.

נפטר בתשרי תשל"ו (1975).

צ'אהרי, זכריה בן שלמה הלוי

ר' זכריה בן שלמה בן משה הלוי אלצ'אהרי העתיק את כל ספרי הכתובים שבתנ"ך בישוב אלחצנין, בין מחוזות אלשרף וכולאן, מדרום לצנעא, בשנת שמ"ו (1586).

בכה"י רל"ד דפים, עם מסורה גדולה וקטנה, בלי תרגום ותפסיר. בשולי הדפים במספר מקומות פירוש, כמו בקהלת, ישעיה נה, ו ועוד. בכה"י גם מגילת אנטיוכוס בארמית עם תרגום בערבית, פירושי מילים אחדות ממסכת שבת. נעתק במימון ר' אברהם בן זכריה תנעמי אלמעלם.

צ'אהרי, יחיא בן סעדיה

מרי יחיא-זכריה בן סעדיה בן יעקב אלצ'אהרי נולד בעיר כוכבאן שבמרכז תימן בשנת רע"ט (1519) בערך. הוא נחשב כאחד מגדולי חכמי תימן בכל הדורות. הוא חי בשלב המעבר בין מסורת תימן העתיקה שעסקה רבות בפילוסופיה, במדעים ובמדרשים, לבין המחצית השנייה של המאה הט"ז, שבה החלו להגיע ספרי דפוס רבים לתימן ובתוכם ספרי קבלה ועוד.

צ'אהרי, יחיא בן שלום

ר' יחיא בן שלום אלצ'אהרי העתיק קובץ חיבורים בהלכות שחיטה וטרפיות במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו.

בכה"י קכ"ב דפים. בכה"י הלכות הרמב"ם ספר קדושה וכן הקונטרס שערי קדושה למהרי"ץ.

בקולופון כתוב:

"ספרא תלשא... יתיא בן שלם אבן משה אצ'אהרי".

צ'אהרי, מנצור בן סעיד

ר' מנצור בן סעדיה צ'אהרי היה ממנהיגי העיר ד'מאר שבמרכז תימן בשנת תקפ"ט (1829). הוא חתום על כתובה בעיר לזוג יוסף סיאני וחמאמה ושצ'י.

יתכן, והוא חתום בתור עד בלבד.

צעדי, שלום

מרי שלום צעדי היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח. להערכתי, נולד בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ז, וכי הוא בן דורו של הדיין מרי צאלח. שמו ידוע לי מתוך שלוש הפניות וציטוטים שכותב בשמו מהרי"ץ. להלן הציטוטים וההפניות.

בפעם הראשונה כאשר מהרי"ץ עוסק במנהג תימן, לומר אחר שיר של יום את מזמור ראש חודש "שירו לה' שיר חדש", כותב מהרי"ץ: "ומנהגינו כזה שמעתי מפי מהר"ר שלום צעדי נע"ג שיש לו סמוכות בס' הזוהר הקדוש" (סידור, חלק א', דף קנ"ה, ב').

שנית, בעניין צידת פשפש בשבת הוא כותב: "וכן שמעתי שהורה כן מהר"ר שלום צעדי זלה"ה" (שו"ת, א', ס' קע"ט).

Pages

Subscribe to All