All

מרי משה בן שלום צפירה היה מחכמי הישוב סוק בתחילת המאה הי"ח.

הוא ידוע מתוך ספר הלכות העוסק בהלכות שחיטה בערבית. בכה"י צ"ו דפים, ובראש החיבור כתובה קינה "אזיל דמעה עיני", ובסוף הקינה כתוב:

"נשלם בחסד האל וברחמיו יום שישי כ"ח לחודש סיון שנת במ"ד לשטרות (תצ"ג - 1733) במאתא סוק צד... דעל בירא דמיין נבעין דילה מותבה, הצעיר...".

החיבור נותר בשלושה כתבי יד, ובאחד מהם הוא מכונה "שערי סמיכה". כנראה, שכתב גם סידור כולל תפילות למת עם פירוש בשוליים (כת"י ששון).

מרי שלום צפירה היה דיין בעיר תנעם שבמרכז תימן, במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד, להערכתי, בסוף המאה הי"ט או לכל המאוחר בתחילת המאה העשרים.

הוא שימש בדיינות עם מרי אברהם שחב, מרי שלום דוכ'אן ומרי יוסף קרואני.

בעיר תנעם לפני העלייה הגדולה לארץ היו שני בתי כנסת ציבוריים: חמאמי ותנעמי. יהודי תנעם היו עניים והתפרנסו מכתיבת ספרי סת"ם, חייטות, סנדלרות וכדומה.

קיים ספק, האם היו שני חכמים בתימן במאה הי"ט בשם סעדיה בן יוסף צפירה או הפרצי, שהוא שינוי האותיות של השם צפירה.

ישנו כת"י ובו ליקוטים לתורה לחומשים ויקרא-דברים המיוסד על הקבלה, מדרשים וגמטריאות. את הספר כתב מרי סעדיה בן יוסף הפרצי.

השוואה בין ספר זה לספר כסף צרוף שחיבר מרי סעדיה צפירה מגלה, כי מדובר בשני חיבורים נפרדים. יתכן והיו שני חכמים עם שם זהה שחיבר חידושים וליקוטים לתורה במתכונת זהה אך התוכן שונה, ויתכן, כי מדובר בחכם אחד אשר כתב שני חיבורים לתורה במתכונה זהה אך תוכנן שונה. תופעה שהייתה קיימת בתימן.

מרי יוסף בן סעדיה הפרצי-צפירה היה מחכמי מרכז תימן בסוף המאה הי"ט. נולד, להערכתי, בעיר תנעם שבמרכז תימן באמצע המאה הי"ט. בשנת תרמ"ב (1882) העתיק את הספר "אוצרות זהב" בעיר תנעם. הספר הוא קובץ, ובו תיקון ליל פסח, סדר ספירת העומר, אזהרות לשבועות, תיקון סליחות, הושענות ושמחת תורה, "תיקון תפילה" מלוקט מכוונות האר"י, לוחות עיבור שנים ועוד, כולל פירוש עץ חיים למהרי"ץ. בשער הספר כתוב: "נעתק פה תנעם... שנת אעלה בתמ"ר (תרמ"ב --1882)".

בקולופון דף רלז, א' כתוב: