All

העיר אלבירא ממוקמת מספר ק"מ מדרום לישוב סנואן. העיר נחרבה על ידי פורעים ערבים בליל שבת בחודש תמוז בשנת בל"ז-תפ"ו-1726. הפורעים טבחו ביהודים, שרפו את העיר, ואת הנותרים לקחו בשבי. הטבח היה מקנאת הערבים על עשרם של היהודים. בפי ערביי האזור מכונה המקום "כ'רבת אליהוד", משמע, שבעיר חיו יהודים בלבד.

מחורבות העיר ניתן להעריך, כי בישוב היו כשישים בתים, יסודות הבתים היו בנויות מאבנים שחורות מפוארות-אבני בזלת. תושבי האזור ראו כעונש על מעשי הפורעים את מיתת 9000 נפש בערך מתושבי הכפר בתוך חודש ימים, ואף הכפרים באזור חרבים עד היום.

בביר פדל היה מחנה עולים בשלהי העלייה הגדולה בשנת תשי"ז-1957. מרדכי לפידות, המנהל האחרון של מחנה העולים גאולה, מטעם הגוינט, יצא לעדן בשליחות הסוכנות בשנת תשי"ז-1957, כדי לסייע לועד העדני בהעלאת שארית היהודים, אשר נותרו בתימן.* במכתבו משנת תשי"ז 15/7/57 הוא כתב, כי נותרו יהודים בשלושה אזורים: בצעדה בצפון תימן, בריידה ובעמראן מצפון לצנעא ובשג'אדרה וגבל עמר ממערב לצנעא. הוא כתב עוד, כי מכינים מחנה עולים בביר פדל כפי שהקימו בשנת תשי"ד-1954.

הישוב ביר אלשיך ידוע לי משני מסמכים, מהשנים שנ"א ותל"ט (1591-1679).

לא מצאתי הפנייה לישוב זה לאחר שנה זו, ולכן מסתבר, כי הישוב נחרב או שהיהודים גלו למקומות אחרים. לא ידוע לי המיקום של הכפר. שם הכפר ביר אלשיך, מלמד, כי מדובר בבאר של השייך-הנגיד-הנשיא, ואינה מאפשרת להסיק מסקנה על מיקום הכפר.

המסמך הראשון הוא שטר קניין משנת אתתק"ב-שנ"א- 1591. הקונה הוא, כנראה, מעוצ'ה בן יוסף אבוסארה, וחתום על המסמך ר' סעדיה בן דוד, כנראה, מנהיג הקהילה.

ידועים בתימן שני ישובים בעלי שם דומה או זהה. הישוב בית אנש הנמצא בנפת בני מטר, הממוקם ממערב לצנעא, וישוב נוסף בשם בית אלנש, הנמצא בנפת חימה, והממוקם מדרום מערב לצנעא.

בכפר בית אנש לא חיו יהודים, כנראה, סמוך לעלייה הגדולה לארץ

הכפר בית אלנש ידוע מכתב יד אשר נכתב בשנת ת"י- 1650. עיין ערך: נש.