All

קדס

באזור קדס היו הישובים: אצוירה, חרב ועוד.

באזור הזה "עאזבו", סעיד יוסף כהן, דהיינו, יהודים חיו שבועות וחדשים לצורך פרנסה, ובחגים היו שבים אל משפחתם.

המוסלמים באזור היו שונאי יהודים, אך השיך המקומי היה מחסידי אומות העולם. מאזור זה היה מביא יוסף חסן רצ'א אתרוגים ומוכר לרבים. תקנה שאינה כתובה, כי רק לו היה מותר לסחור באתרוגים, במחיר "בקשה" אחת לאתרוג, "מפני שזו היתה אחת מדרכי פרנסתו, אך הרוצה להביא לצרכי עצמו הרשות בידו".

קדס דובני

שם הכפר ידוע לי מכתב יד אשר נכתב במאה הט"ו. כתב היד הוא חומש בראשית ושמות. לא ידוע שם הסופר. בכתב היד 266 דפים. ברשימת הבעלים של כתב היד כתוב: מנצור בן סאלם הלוי מקרית קדס דובני.

קַהְרֵה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים וחמש משפחות: יעקוב, שלמה, כהן, והב, חיים, יחיא, סלימאן, מוסא, אברהם, מוקברת ועווד.

קוּבָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי בכפר הערבי יהודי אחד בשם דאוד יוסף, אשר הגיע להתיישב במקום מאזור עודיין.

קוּבַאט

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: חיים, שלמה, סאלם, והב, חסן, ועוד.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה כבת שלושים עד ארבעים שנה, ממשפחת סעיד. שם משפחתה הקודם: חסן.

קוּבַאט

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

קוארה

בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי המיקום המדויק של הכפר. את המיקום מצפון לצנעא, הערכתי על סמך הישובים המוזכרים בסמיכות לכפר.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מוזכר שם הכפר בחלק של המאזן הכספי, ולא בחלק של התורמים, ולכן לא ידוע לי מספר המשפחות ושמותיהן.

קַהְרֵה

הכפר שכן באזור נאד'רה, סמוך לכפר המוסלמי מצנעה, מעל הכפר דאר סעיד.

במקום נותרו שרידי בית כנסת אחד ומקווה טהרה. ילדי היהודים בדאר סעיד היו מטיילים במקום בשבת. ערביי מצנעה הודו שחיו במקום יהודים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.

קַהַדָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת או שתיים, ממשפחת דשאל.

קלעת אלצעיד

הכפר ידוע כמקום מגוריו של מרי שלום שבזי במאה הי"ז. עפ"י מסורת אחת, אבות אבותיו גרו בכפר, ובשלב מאוחר יותר עברה המשפחה להתגורר בשבז, ומכאן שם משפחתו שבזי. עפ"י מסורת אחרת, את הישוב בנו היהודים בתחילת המאה הי"ז עפ"י צווי הטורקים. הם כפו על היהודים, ובתוכם על מרי יוסף משתא, אביו של ר"ש שבזי, לבנות את הישוב, כפתו אותם בשלשלאות ברזל, עינו אותם והיכו אותם במשך שנה. לאחר מכן הובסו הטורקים במלחמה עם האימאם, והמלך החדש נטה חסד ליהודים ושחרר אותם.

Pages

Subscribe to All