All

בֵּית אלבְצִיר

בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

בֵּית גַ'אַרַצִי

עד סוף המאה הי"ט חיו יהודים בכפר. עפ"י הסיפורים חיו בכפר מאה וחמישים משפחות, מספר מוגזם להערכתי. בסוף המאה הי"ט נכחדו היהודים במגפות וברעב. ערביי הסביבה בזזו את אבני המקום, ובנו מיהם שני כפרים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ הכפר לא היה מיושב ביהודים.

בֵּית גַבַל

הכפר, הסמוך לנהר כארד, היה מיושב ביהודים בלבד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך נמנו בכפר כעשרים בתים. לא ידוע מתי נטשו היהודים את הכפר, ועל איזה רקע.

בֵּית זוּעַבַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך נותרו בו כעשרים בתים. ערביי המקום סיפרו כי יהודים חיו בכפר. לא ידועה סיבת נטישת הכפר וזמן הנטישה.

בית זור

בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

עפ"י גלעד צדוק, שם הכפר: זוד.

בֵּית וַגַ'ה

בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

בֵּית דומַן

הכפר בית דומן נמצא במסלול המוביל מצנעא לעיר הנמל חודידה, בנפת הרי חראז.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר אלא מוסלמים. עפ"י עדויות, בעבר הרחוק יותר חיו יהודים בכפר. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי בכפר.

בֵּית וחַישִי

שם הכפר ידוע לי כמקום בו התבררה המחלוקת אשר התגלעה בין מרי שלום מתנא, רב הישוב דמת והסביבה, לבין מרי משה יתים, רב אזור כ'ובאן שבמחוז ירים. הויכוח התעורר בשנת תש"ח-1948 בערך, בהקשר להיתר לאשה לחיות עם בעלה עקב חשד לזנות. מרי שלום מתנא נתמך ע"י רבני העיר רדאע ובי"ד צנעא.

הרב צדוק יצהרי מונה על ידי האימאם יחיא להיות בורר יחיד, והוא כינס את הדיון הראשוני בכפר בית וחישי, כמקום ניטראלי, כנראה, והמשך הדיון נערך בעיר דמת.

בֵּית וִתְר

מעל הכפר בית ותר ישנן חורבות של כפר יהודי בשם חוצן. בחורבות נמצאו שרידים של בית כנסת ובית קברות יהודי, ובו כמאה ציוני קברים. כידוע, לא נהגו לבנות מצבות על הקברים.

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא מוסי' שתי ריאל ורבע, מוסי' סאלם ובנו שלום, שלום בן יחיא סיבהי ובניו שלום וסעיד, חמאמה אחות מוסי' סאלם סיבהי, אשר תרמה שלוש ריאל.

בֵּית וַתַאַב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר הגדול ארבע עד חמש משפחות יהודיות של מומרים. לא ידוע מתי התאסלמו ועל איזה רקע. הם התפרנסו מאריגה ויצור נעליים.

Pages

Subscribe to All