All

ראש גלות בדרום מערב דובחאן, מהלך שעתיים הליכה מגוירה.

נותר בידינו כתב יד משנת תקצ"ח-1838 אשר נכתב בקורמה. הסופר הוא ר' יאשיה בן זכריה הרופא גרנעי, ואחיו ר' יעיש. הם העתיקו את מדרש חמדת הימים וקובץ בהלכות שחיטה. בכתב היד המדרש לחומשים בראשית ושמות.

בקולופון כתוב:

ושם זה הכותב יאשיה בן זכריא הרופא מכונה אלגרנעי. ותשלם כל המלאכה בחודש אייר כ"ז בו בחד בשבא בקמ"ט לשטארות (תקצ"ח-1838), ונשלמה בקרית אלקורמה. ויתי מלכא ויתבשרון בנחמה קרתא דירושלם. ושם זה הכותב תחלת שמו חצי כף ואמצע שמו ויכון כף, ושמו כף על כף.*

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת חדאד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: רצ'א, יעקוב, יהודה, סנואני, סמן, כהן, חיים ועוד.

העדות הקדומה ביותר שיש בידי על חיי יהודים בישוב בית בוס הוא משנת תרל"ז-1877. בשנה זו נכתבה כתובה בנשואי הזוג יחיא שרעבי וזהרה אביץ'. חתומים בתור עדים או אף מנהיגים: ר' שלום בן שלמה ור' סעדיה בן יוסף.

בשנת תרס"ה-1905 בזמן מלחמת הטורקים והאימאם, העיר צנעא הוטלה במצור ורבים מיהודי העיר ברחו לבית בוס ולמקומות נוספים.