All

קורע

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא היה ישוב קבע של יהודים בכפר.

שם הכפר ידוע כמקום בו היתה חנות ליוסף סעיד אתריב. בשל חובו לאחד הערבים לא הצטרף ליהודי ביחאן בזמן העלייה. רעייתו ג'אליה בת מנצור יחיא נפטרה בדמי ימיה שנתיים לפני העלייה הגדולה. הוא היה בגיל ארבעים שנה, והיה לו בן בגיל תשע שנים בזמן העלייה.

קוּרַאמְה (קוּרמה)

ראש גלות בדרום מערב דובחאן, מהלך שעתיים הליכה מגוירה.

נותר בידינו כתב יד משנת תקצ"ח-1838 אשר נכתב בקורמה. הסופר הוא ר' יאשיה בן זכריה הרופא גרנעי, ואחיו ר' יעיש. הם העתיקו את מדרש חמדת הימים וקובץ בהלכות שחיטה. בכתב היד המדרש לחומשים בראשית ושמות.

בקולופון כתוב:

ושם זה הכותב יאשיה בן זכריא הרופא מכונה אלגרנעי. ותשלם כל המלאכה בחודש אייר כ"ז בו בחד בשבא בקמ"ט לשטארות (תקצ"ח-1838), ונשלמה בקרית אלקורמה. ויתי מלכא ויתבשרון בנחמה קרתא דירושלם. ושם זה הכותב תחלת שמו חצי כף ואמצע שמו ויכון כף, ושמו כף על כף.*

קַחְזֵה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת סטאחי. כנראה, ששתי המשפחות הללו היו כל תושבי הכפר.

עפ"י גויטין, הכפר היה באזור חובייש, צפונה יותר, ואולי מדובר בישוב אחר.

קַחוּזָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת חדאד.

קַארַת עַאפִיש

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

קוּעוּדִי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: רצ'א, יעקוב, יהודה, סנואני, סמן, כהן, חיים ועוד.

בִּיר אלעְזַב

ביר אלעזב הוא גם כינוי לעיר צנעא. עיין ערך.

ביר אלעזב היא שכונה בתוך העיר צנעא, ממערב לנהר השחור, אלג'יל אלאסוד. השכונה נבנתה לאחר גלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679), לאחר שאלצו את היהודים לצאת ולהתגורר מחוץ לחומות העיר.

בֵּית בַוְס

העדות הקדומה ביותר שיש בידי על חיי יהודים בישוב בית בוס הוא משנת תרל"ז-1877. בשנה זו נכתבה כתובה בנשואי הזוג יחיא שרעבי וזהרה אביץ'. חתומים בתור עדים או אף מנהיגים: ר' שלום בן שלמה ור' סעדיה בן יוסף.

בשנת תרס"ה-1905 בזמן מלחמת הטורקים והאימאם, העיר צנעא הוטלה במצור ורבים מיהודי העיר ברחו לבית בוס ולמקומות נוספים.

בֵּית גַ'אַרַצִי

עד סוף המאה הי"ט חיו יהודים בכפר. עפ"י הסיפורים חיו בכפר מאה וחמישים משפחות, מספר מוגזם להערכתי. בסוף המאה הי"ט נכחדו היהודים במגפות וברעב. ערביי הסביבה בזזו את אבני המקום, ובנו מיהם שני כפרים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ הכפר לא היה מיושב ביהודים.

בֵּית גַבַל

הכפר, הסמוך לנהר כארד, היה מיושב ביהודים בלבד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך נמנו בכפר כעשרים בתים. לא ידוע מתי נטשו היהודים את הכפר, ועל איזה רקע.

Pages

Subscribe to All