All

קְיֵף

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם ערגי, אחיו מוסא ערגי ויחיא ערגי ובנו.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש או ארבע משפחות יהודיות, ממשפחת ערגי.

קטעה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

קַחְפִי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

קחפה

שם הכפר ידוע לי מתוך כתובה אשר נמצאה בתוך דיואן שירים, אשר הועתק במחצית הראשונה של המאה העשרים.

בדיואן, כתובים שירים למשוררי שרעב: מרי רצון בן עמרם מנגם, ר' דוד בן יוסף צאיר ור' סעדיה בן חיים. בתוך כתב היד נותר קטע מכתובה מהמאה הי"ט, אשר נכתב "במאתא אלקחפה", וישנה סבירות גדולה שאף הכתובה ממחוז תעיז, והוכנסה לכתב היד לצורך שמירה כמקובל בתימן.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 3 יהודים: נשוי כבן שלושים עד ארבעים שנה, ושתי נערות יתומות, ממשפחות הארון, סעיד, רצ'א ושרעבי. ברשימת המחנה כתוב: קחפה (מכאלץ). אולי הכוונה למכלף הנמצאת בנפת שרעב.

קחלה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

קוּלַת עַרַמֵה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע או חמש משפחות יהודיות: חריזי, עפגיין ושוכר.

קוּרַאמְה (קוּרמה)

ראש גלות בדרום מערב דובחאן, מהלך שעתיים הליכה מגוירה.

נותר בידינו כתב יד משנת תקצ"ח-1838 אשר נכתב בקורמה. הסופר הוא ר' יאשיה בן זכריה הרופא גרנעי, ואחיו ר' יעיש. הם העתיקו את מדרש חמדת הימים וקובץ בהלכות שחיטה. בכתב היד המדרש לחומשים בראשית ושמות.

בקולופון כתוב:

ושם זה הכותב יאשיה בן זכריא הרופא מכונה אלגרנעי. ותשלם כל המלאכה בחודש אייר כ"ז בו בחד בשבא בקמ"ט לשטארות (תקצ"ח-1838), ונשלמה בקרית אלקורמה. ויתי מלכא ויתבשרון בנחמה קרתא דירושלם. ושם זה הכותב תחלת שמו חצי כף ואמצע שמו ויכון כף, ושמו כף על כף.*

קורע

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא היה ישוב קבע של יהודים בכפר.

שם הכפר ידוע כמקום בו היתה חנות ליוסף סעיד אתריב. בשל חובו לאחד הערבים לא הצטרף ליהודי ביחאן בזמן העלייה. רעייתו ג'אליה בת מנצור יחיא נפטרה בדמי ימיה שנתיים לפני העלייה הגדולה. הוא היה בגיל ארבעים שנה, והיה לו בן בגיל תשע שנים בזמן העלייה.

קחדד

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

קוּרַנָה

העיירה נחשבת ראש גלות.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר מאה משפחות בערך. ברעב הכבד שהיה בתימן בשנת תרס"ה-1905 נספו רוב יהודי הכפר, ונותרו בו מספר גברים, יתומים ואלמנות.

בשנת תרע"א-1911 בזמן פעילותו של יבניאלי בתימן מנתה הקהילה עשר משפחות בערך.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: ואדעה, דאוד, סאלם, חדאד, יוסף, ועוד.

Pages

Subscribe to All