All

קוּלַת חִמְרַיִין

אולי הכוונה לישוב הקודם: קולת חומרי. זאת בהסתמך על שמות המשפחה הרשומים בכפר זה הזהים למשפחות שבכפר הקודם. שם המשפחות: מחדון, צבי, קפרי, קמאס ועזירי. שני הכפרים נודעו לי ממקורות שונים, ויתכן, כי מדובר בכפר אחד. השווה לערך הקודם.

קַלְעֵה

קלעה הוא מבצר בערבית, שהיה ממוקם בדרך כלל בראש ההר, ולכן היו ישובים רבים שכונו קלעה.

קחלה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

קחפה

שם הכפר ידוע לי מתוך כתובה אשר נמצאה בתוך דיואן שירים, אשר הועתק במחצית הראשונה של המאה העשרים.

בדיואן, כתובים שירים למשוררי שרעב: מרי רצון בן עמרם מנגם, ר' דוד בן יוסף צאיר ור' סעדיה בן חיים. בתוך כתב היד נותר קטע מכתובה מהמאה הי"ט, אשר נכתב "במאתא אלקחפה", וישנה סבירות גדולה שאף הכתובה ממחוז תעיז, והוכנסה לכתב היד לצורך שמירה כמקובל בתימן.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 3 יהודים: נשוי כבן שלושים עד ארבעים שנה, ושתי נערות יתומות, ממשפחות הארון, סעיד, רצ'א ושרעבי. ברשימת המחנה כתוב: קחפה (מכאלץ). אולי הכוונה למכלף הנמצאת בנפת שרעב.

קַחְפִי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

קטעה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

קְיֵף

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם ערגי, אחיו מוסא ערגי ויחיא ערגי ובנו.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש או ארבע משפחות יהודיות, ממשפחת ערגי.

קְלַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

קלעת מקטרי

קלעת מקטרי היתה החשובה שבמצודות נפת חוגריה. המוסלמים באזור היו חסרי השכלה בסיסית, ורק כמאתיים איש ידעו קרוא וכתוב. כפרים שלמים לא ידעו להתפלל ומהו צום הרמצ'אן. לעומת זאת, הם היו מכניסי אורחים והיו שומרים ומגינים על היהודים שבאו להתפרנס באזור. מחבר הספר על יהודי חוגריה, ר' יוסף רצ'א ואביו ר' רצון "עאזבו" שם, דהיינו, עבדו שם שבועות וחדשים, ובחגים המרכזיים היו שבים אל משפחותיהם.

נראה, שלא היה ישוב קבע של יהודים באזור, אלא רק מגורים לצרכי פרנסה.

קלעת מנצורה

המבצר נמצא ליד חרף אלהיגה.

לא ידוע אם היה במקום ישוב קבע של יהודים. המקום מוזכר בהקשר לבית שרצה המושל לבנות במבצר. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.

Pages

Subscribe to All