All

צובאעה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

צ'והרה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

צ'וּיְחָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: ישועה, יצחק, שוכר, יעקוב, גודלה, ועוד.

הרב סעדיה חוזה כתב בספרו, כי במקום היה הרכב של בית דין, ובמקום נעשה נס. מושל האזור היה עשיר והיו לו ילדים רבים. בנו הקטן חלה בשיתוק ולא צלחו כל הנסיונות לרפאו. הוא תרם סכום עצום של חמש מאות ריאל ליהודי המקום, הלך להתפלל על קברו של ר"ש שבזי, ובנו נרפא.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ נער יהודי יתום, ממשפחת שועא.

צ'וּלִַים

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחת אחת בלבד, משפחת תאבעי.

צ'וּלַיְמַה

בחלק מהמסמכים כתוב, כי הישוב היה בנפת עמראן. בשנת ת"ס-1700 קם מלך חדש במערב תימן, אנס את היהודים להמיר את דתם, החריב את בתיהם ושדד את רכושם. חלק ברחו, חלק מתו על קידוש השם וחלק המירו את דתם. הישובים המוזכרים בגזרה זו הם מצפון ומצפון מערב לצנעא: חגה, ת'לא, צ'ולימה, כוחלאן, צברה, כ'מיר, בית עד'אקה, סוד, סודה, שרפה, ואדעה, צ'אהר, ועוד.

בשנת תע"ט-1719 העתיק הסופר ר' יוסף בן זכריה מרחבי את ספר השו"ע בישוב קצבה שבאזור צ'לימה. בכתב היד ר"ט דפים, ובהם טור אבן העזר וטור יורה דעה.

בקולופון כתוב:

צוּמְעַה (מצומעה)

יתכן ושם הישוב: מצומעה.

בשנת תר"ה-1844 העתיק הסופר ר' שלום בן מת'נה את חומש דברים. בכתב היד קנ"ב דפים עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג.

בקולופון כתוב:

ביום י"ב לחודש כסלו שנת תרין אלפין ומאה וחמשין ושית שנין לשטארי (תר"ה-1844) במאתא אלצומעה... והכותב... סאלם בן כ"א מתנא.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ שמש רב הקהילה מרי יחיא בן משה. נולד בשנת תרנ"ה-1895 ונפטר בתש"ה-1945. לא ידוע לי גודל הקהילה, אך ידוע כי מצבם הכלכלי היה טוב, והם היו קשורים לעיר ביצ'א.

צוּמְעַרַן

בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בשנת תרע"ב-1912 התארגנה שיירה של מאתיים נפש בערך לעלות לארץ. לא ידוע לי אם מרי עודד מסורי זכה לעלות לארץ בשיירה זן.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרו בכפר חמש משפחות בערך, כולן ממשפחת מסורי.

צוּמַרַה (סומרה)

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית מאתיים נפש, שלושים משפחות בערך. בקהילה היו שני בתי כנסת נוסח השאמי. היחסים עם המוסלמים היו טובים, והתפרנסו ממקצועות חפשיים כמו: חייטים, נפחים, בורסקאים, צורפים, ועוד.

רב הקהילה היה מרי ששון בן אברהם (שפירא), והוא אף שמש עאקל-ראש הקהילה ואחראי על גביית המס ויצוג הקהילה בפני השלטון. עמו שמשו בדיינות מרי חזקיה בן דוד ואביו מרי דוד.

צִין

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתיים או שלוש משפחות יהודיות, ממשפחות דג'אג ובוני.

Pages

Subscribe to All