All

צַ'מַאגִי

בין הכפר צמאגי לחרף אלהיגה התנשא גבל חדן.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית כשני מניינים לתפילה, חמש עשרה משפחות בערך. כל תושבי הכפר היו יהודים. סבו של יעיש סעיד עבר ממדרה לצ'מאגי, ובהמשך כל היהודים עברו לצ'מאגי כולל מרי עמראן מוסא, דודו של מרי סעיד צ'וראני. גם חיים סאלם כהן ויעיש דאוד חיו בכפר.

צ'לימה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש או ארבע משפחות יהודיות, ממשפחות ישועה ודאוד.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אלמנה כבת חמישים עד שישים שנה, ממשפחת כהן.

צלים (צולים)

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים בשנים תרע"א- תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא יוסף תאבעי ובניו עמראן ויוסף, אשר תרמו פחות מריאל.

צלו

הכפר סמוך לחרף אלהיגה ולקלעת אלצלו. עיין ערך.

באזור אלצלו הכפרים: מדרה, דוידור ועוד. האזור היה שופע מים והאדמה מבורכת מאוד. התושבים מאמינים, כי אליהו הנביא בירך את המקום. גידלו: חיטה, שעורה, פירות וירקות.

במקום חיו המקובלים מרי אברהם בן משה קרין, אחיו של הרב הראשי מרי יעיש קרין, ואביו של מרי משה קרין. אחיו של סלימאן שוכר, אשר נרצח בשייך עותמאן, עאזב שם, דהיינו, חי שם ללא משפחתו לצורך פרנסה, וחזר אל משפחתו בחגים הגדולים.

לא ידוע גודל הקהילה.

עיין עוד ערך: קלעת אלצלו.

צֻלְבִי שבוַאדִי עַאשֶר

צלבי שבואדי עאשר ידוע לי מחמשה כתבי יד אשר נכתבו במאות הט"ז והי"ז.

בחמשה כתבי יד מהשנים שמ"ח עד תמ"ב (1588 עד 1682) מוזכר הישוב צלבי שבואדי עאשר, ואילו בכתב יד נוסף משנת של"ה-1575 כתוב הישוב בני חרב מואדי עאשר. כיון שהישוב ואדי חרב נמצא בנפת כ'ולאן ממזרח לצנעא, כפי שמוזכר בספרו של ר' חיים חבשוש, לכן נראה, כי גם הכפר צלבי נמצא באזור כ'ולאן שממזרח לצנעא.

צוּבַאחָה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צובאחה שתי משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: בנימין ערק ובניו שלום ויהודה שלוש ריאל וסלימאן ערק.

מרי משה ג'הסי מהישוב תנעם נשלח בתקופה זו ללמד תורה בישובים שונים, וביניהם בכפר לקמה שבנפת בני בהלול, וכן בכפר צובאחה, שם לימד את בניו של מרי שלום ערק.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש או ארבע משפחות, כולן ממשפחת ערק.

צְ'וַאלִע

העיירה נמצאת במרחק של חצי יום הליכה מעמראן.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה צ'ואלע שלושים ושתיים משפחות בערך.

צַוַאפִי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה עד עשר משפחות: קנדיל, עאשרי, שרעבי, ירימי, ועוד.

צַוַאדַחָה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צואדחה תשע משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד רדאעי ובנו עואץ' רבע ריאל, מרי סעיד לדאני המכונה אלג'יאר ובניו יוסף שמעון ודאוד ריאל, מרי דוד מחזרי ובנו אהרון ריאל, חיים דאוד ובניו יחיא סאלם שמעון ויוסף חצי ריאל, סאלם סעיד ובניו יחיא וסלימאן רבע ריאל, מחפוץ' דאוד ובניו יחיא סעיד דאוד וחיים רבע ריאל ויחיא יוסף.

חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי סעיד רדאעי, מרי סעיד לדאני ומרי דוד מחזרי.

צובאעה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

Pages

Subscribe to All