All

קַארֵה

בשנת תרל"ג-1873 נכתבה כתובה בנשואי סאלם כ'ברה ושוד'ה אלאעמא. חתומים על הכתובה מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' יוסף בן סלימאן נדאף ומרי סאלם-שלום בן שלמה חמדי, אשר היה שד"ר הקהילה התימנית בירושלים.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע עשרה משפחות בערך.

קַארְנַעָה

לפי מסורת זקני גרוף, הכפר היה מיושב ביהודים בלבד, ובתקופה מסוימת המירו היהודים את דתם, בגלל שתשע פרות נשחטו, וכולן נטרפו בזו אחר זו. בכפר היו עשרות בתים. לא ידוע מתי אירע מקרה זה. ראוי לשיב לב, כי תיאור דומה נאמר גם על יהודי הכפר סלף.

קַצְר

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה קרוב לחמישים משפחות בערך.

קצר מלאחה

בידינו נותר גט בגרושי סעיד בן דאוד ולולוה בת סעיד. חתומים על הגט, כנראה, מנהיגי הקהילה: ר' יוסף בן סעדיה ור' יעקוב בן יוסף. חסרה השנה בגט, ולכן לא ידועה בודאות השנה. עפ"י ההקשר, נראה כי הגט נכתב במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

קַצְר גַמְדַאן

מבצר גמדאן הוא מבצר קדום המכונה "מבצר המדינה", על שם מלך ממלכי שבא.

המבצר מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם עד שנת תרס"ה-1905.

לא ידוע לי אם היה במקום ישוב יהודי.

קַצְר בנֵי שַדַאד

יתכן והכוונה לישוב קצר שבנפת כ'ולאן. עיין שני ערכים קודמים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבעים משפחות בערך: סיאני, ג'ידק, חאצ'רמי, ג'ארט, עווד, רומם, רדאעי, אכ'צרי, מחפוד, ודלי, חדאד, רייבי, סעיד, מנצור, כהן, דאוד, כ'ובאני ונהמי.

קַצְר

עיין ערך: צנעא.

קצירה

הכפר נמצא מדרום לגובאן שבמחוז רדאע.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

קצבת דרב אלערארה

בשנת תרל"ב-1872 העתיק הסופר ר' שלמה בן שלמה לוי סידור לכל ימות השנה והחגים. בכתב היד רכ"ג דפים. בכתב היד שגיאות כתיב רבות, ונראה, כי נער כתב את הסידור גם לצורך לימוד.

בקולופון כתוב:

אני הכותב... שלמה בן שלמה הלוי... השם ב"ה יזכינו ויחיינו לביאת משיחנו ובעלותינו לארצינו ונבנה לבית קדשינו... על שם... שלמה בן שלמה בן דאוד בן אברהם הלוי יש"ל, ונשלם... לחודש אדר הב' שלשנת בקפ"ג (תקל"ב-1872) קצבת דרב אלערארה.

קראנה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

Pages

Subscribe to All