All

באמצע המאה הי"ט חי בצ'וראב מרי יחיא בן סעדיה עוזירי וחיבר את הספרים שערי קדושה, הלכות נידה בשנת תרי"ג-1853, פרי צדיק בשנת תרי"ח-1858 וזבחי אלהים העוסק בהלכות שחיטה בשנה זו.

בשנת תרמ"ז-1887 העתיק בצ'וראב הסופר ר' יוסף בן שלמה עוזירי, את ההגדה של פסח. הוא מתושבי הכפר רדם, שליד צנעא, וכנראה, נדד לפרנסתו. נכתב במימון ר' משה נחמ"ן.

בקולופון כתוב:

המקום היה מרכז שלטוני.

רצהבי פרסם את האגרת אשר שלחו יהודי צ'וראן ליהודי חברון בשנת תמ"ד-1684, בנושא גלות מוזע, אשר אירעה בשנת תל"ט-ת"מ (1679). לא ידוע בודאות האם הכוונה לישוב שבנפת אנס, אך נראה כי מדובר בנפת אנס, בהתבסס על העובדה, כי הם גלו באופן אישי, בגופם ובעצמם למוזע.

בשנת תס"ד-1704 נכתב סידור תפילה בישוב נסמי שליד צ'וראן, כפי שכתב הסופר ר' סעדיה בן שלמה קיסי. עיין ערך נסמי.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צ'חיאן ארבע משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף בן יוסף צ'חיאני ובנו אברהם וכן סאלם צ'חיאני.

במקום נוסף כתוב בפנקס, כי יוסף צ'חיאני תרם שתי ריאל, בנו אברהם ריאל ורבע, והנשים: נצ'רה בת דאוד ריאל ותרנגה בת יחיא ריאל ורבע.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: יוסף ולוי.

מקור שם המשפחה ד'חיאני, מכפר זה.

הכפר נמצא במרחק של שעתיים הליכה מד'מאר. סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר משפחות יהודיות בכפר, כולן ממשפחת שאער (משורר). רב הקהילה במחצית הראשונה של המאה העשרים היה מרי חסן שלום שאער. עוזרו ר' יהודה שלמה שאער. אביו עלה לארץ בשנת תר"ץ-1929. יהודי הכפר היו קדרים. גביית המס נעשתה על ידי חוכר המס יחיא וג'ימה מהישוב אלרבעה.