צֻלְבִי שבוַאדִי עַאשֶר

כפר מהמאה הט"ז והי"ז, נפת כ'ולאן, ממזרח לצנעא - מרכז תימן

צלבי שבואדי עאשר ידוע לי מחמשה כתבי יד אשר נכתבו במאות הט"ז והי"ז.

בחמשה כתבי יד מהשנים שמ"ח עד תמ"ב (1588 עד 1682) מוזכר הישוב צלבי שבואדי עאשר, ואילו בכתב יד נוסף משנת של"ה-1575 כתוב הישוב בני חרב מואדי עאשר. כיון שהישוב ואדי חרב נמצא בנפת כ'ולאן ממזרח לצנעא, כפי שמוזכר בספרו של ר' חיים חבשוש, לכן נראה, כי גם הכפר צלבי נמצא באזור כ'ולאן שממזרח לצנעא.

כתב היד שנעתק בבני חרב הוא חיבורו של מרי שלום בן זכריה תנעמי, אשר חיבר את הספר מעין גנים בשנת של"ה-1575 "במאתא בני חרב מן ואדי עאשר". החיבור עוסק במדרשים לתורה ולהפטריות. בקולופון הוא מתאר רעב כבד שהיה בשנה זו עקב הבצורת, ומתו אנשים רבים. נוסח הקולופון כתוב בערך: בני חרב.

כתב היד הראשון, אשר הועתק בצלבי הוא סידור משנת שמ"ח-1588 אשר העתיק הסופר ר' זכריה בן סעדיה בישוב צלבי שבואדי עאשר. הסידור מייצג את המסורות העתיקות בתימן.

בקולופון כתוב:

נשלם זה הסידור בחסד האל וברחמיו בתרין בשבא י"ז יומין בירח שבט אתתצ"ט לשטרות (שמ"ח-588.1) במאתא אלצלבי מן ואדי עאשר תהא שנה זו... ספרא הקל הנקל זכריא בן סעדיה יזכה לחסות בנועם ה'.

את כתב היד השני הוא העתיק בשנת שנ"ד-1593.

בקולופון כתוב:

ואני המעתיק מדפיס שהדפיס העתקתי ממנו בחדש מרחשון שנת שנ"ד (1593) לפ"ק במאתא אלצלבי מן ואדי עאשר, אני הקל והצעיר זכריא בן סעדיא בן חוטר המצפה לרחמי שמים, השם למען שמו יחיש בביאת הגואל ובבנין אריאל ובקיבוץ ישראל אמן, כן יאמר ה' האל.

כתב היד השלישי הוא סידורו של הסופר ר' מעודד בן שלום ג'הסי משנת תל"ח-1678, ואף הוא נכתב בישוב צלבי שבואדי עאשר. בכתב היד רצ"ד דפים, ונכתב במימון ר' שלמה בן סעדיה מצ'מוני.

בקולופון כתוב:

בסייעתא דשמייא בחמשא בשבא דהוא ארבעת יומין בירח אלול שנת אתתקפ"ט (כתוב בטעות אתתקכ"ט, אך צ"ל. אתתקפ"ט) שנין לשטרי (תל"ח-1678) במאתא אלצלבי מן ואדי עאשר דעל בירא דמיוארבא... ספרא חלשא ומסכינא הקל והצעיר מעודד בן שלום ג'הסי... ונכתב על שם החבר הטוב... סלימאן בן סעיד אלמצ'מוני.

כתב היד הרביעי הגיע אלי לאחר פרסום האנציקלופדיה, תוך כדי כתיבת ספר זה. כתב היד הוא הספר לחם שלמה וספר סגולות, שני ספרי הקבלה שחיברו חכמי תימן בראשית המאה הי"ז. המעתיק הוא הסופר ר' מעודד ג'הסי בשנת תל"ו-1676. מסופר זה הגיע לידי כתב יד נוסף משנת תמ"ב-1682.

בקולופון משנת תל"ו כתוב:

נשלם לחם שלמה וספר סגולות יום חמישי י"ז יומין בירח כסלו שנת אתתקפ"ז לשטרות (תל"ו-1676) במאתא בית אלצלבי מן ואדי עאשר. ברוך מי שעזרני להשלימו ספרא חלשא ומסכינא הקל והצעיר מעודד בן שלום בן יפת אלג'הסי כתבתי אותו לי לעצמי, השם ב"ה יזכה אותי להגות בו אני וזרעי וזרע זרעי ויזכה אותי לכתוב ספרים הרבה אין קץ אמן ואמן. ואתה אחי המעיין אם תמצא טעות או שיבוש אל תדינני אלא לכף זכות מפני דוחק הזמן וטרדות הלב. והנה נתתי כל מאמצי כחי להנצל משגיאות ולכן כשם שאפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לכתיבה בלא טעיות, אלא אמונת שמים על כל מי שיקרא בו שיתקן הטעות וידין אותי לכף זכות, וכל הדן אותי לכף זכות מן השמים ידינוהו לכף זכות אמן ואמן.

יוצא אם כן, שבואדי עאשר בישובים צלבי ובני חארב חיו יהודים בשנים של"ה-תמ"ב (1575-1682) לפחות.

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 59, 122, 645-646, מחקרים בסידורי תימן ע' 92, ששון, אוהל דוד ע' 435 (מס' 568), מסעות חבשוש ע' 197, כת"י שלמה אלמוג מירושלים