All

צִרְוָח

בנפת ארחב חיו יהודים בכפרים שונים, אך לא ידוע לי אם חיו יהודים גם בכפר הזה.

קאע =

שכונה, הכוונה לשכונת היהודים באותה עיר, בעיקר בערים הגדולות. היה בצנעא, ברדאע ועוד.

קאע אליזוד

שם הישוב ידוע לי מסידור אשר נכתב בשנת תרל"ד- 1874. בכתב היד 162 דפים, ובהם סידור כמנהג צנעא. בשער כתב היד כתוב: נכתב פה ק"ק קאע אליזוד יש"ל מערי צנעא... תחת ממשלת... שולטן עבדל אלעזיז, בשנת בקפ"ה.

בקולופון כתוב:

נשלם... היום לחרבן בית ראשון... ברפ"ט שנים ולבית שני אתשצ"ח.

ואולי הכוונה לקאע אליהוד. עיין ערך.

קאע אליהוד

שכונת יהודים בסמוך לערים גדולות בתימן. קאע אליהוד היה בצנעא ובישובים שונים בתימן.

קַאנִע

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

ממסמך משנת תקפ"ה-1825 ניתן ללמוד, כי יהודי קאנע וגראף חויבו להשתתף בהוצאות שיגרמו ליהודי העיר רדאע. לא ידוע לי רקע העניין.

ברשימת חייבי המס של מחוז רדאע, אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על גביית המס, מפורטים שבעים ושלושה החייבים, משני הכפרים קאנע וגרוף. לא ידוע לי למה צורפו שני הכפרים יחד, בשונה מכפרים אחרים, שם פורטו החייבים בכל כפר בנפרד. לא ידוע לי החלוקה הפנימית ומספר מדויק של המשפחות בכל כפר. יתכן והכפרים היו סמוכים מאוד והגבייה נעשתה במרוכז.

קאנייה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

קַאע קַאדֵם

סמוך לעלייה הגדולה לארץ היה הכפר חרב, ולא חיו בו יהודים. עפ"י עשרות הבתים אשר נותרו בכפר, ניתן ללמוד, כי הקהילה היהודית מנתה עשרות משפחות יהודיות.

לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב מהכפר.

Pages

Subscribe to All