All

קאע אליזוד

שם הישוב ידוע לי מסידור אשר נכתב בשנת תרל"ד- 1874. בכתב היד 162 דפים, ובהם סידור כמנהג צנעא. בשער כתב היד כתוב: נכתב פה ק"ק קאע אליזוד יש"ל מערי צנעא... תחת ממשלת... שולטן עבדל אלעזיז, בשנת בקפ"ה.

בקולופון כתוב:

נשלם... היום לחרבן בית ראשון... ברפ"ט שנים ולבית שני אתשצ"ח.

ואולי הכוונה לקאע אליהוד. עיין ערך.

קאע אליהוד

שכונת יהודים בסמוך לערים גדולות בתימן. קאע אליהוד היה בצנעא ובישובים שונים בתימן.

קאע =

שכונה, הכוונה לשכונת היהודים באותה עיר, בעיקר בערים הגדולות. היה בצנעא, ברדאע ועוד.

קַאנִע

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

ממסמך משנת תקפ"ה-1825 ניתן ללמוד, כי יהודי קאנע וגראף חויבו להשתתף בהוצאות שיגרמו ליהודי העיר רדאע. לא ידוע לי רקע העניין.

ברשימת חייבי המס של מחוז רדאע, אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על גביית המס, מפורטים שבעים ושלושה החייבים, משני הכפרים קאנע וגרוף. לא ידוע לי למה צורפו שני הכפרים יחד, בשונה מכפרים אחרים, שם פורטו החייבים בכל כפר בנפרד. לא ידוע לי החלוקה הפנימית ומספר מדויק של המשפחות בכל כפר. יתכן והכפרים היו סמוכים מאוד והגבייה נעשתה במרוכז.

קאנייה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

צ'רע

במחצית השנייה של המאה הי"ט חי בכפר מרי חסן-יפת בן אברהם תעיזי-שאער, מגדולי המקובלים והמשוררים בדרום תימן. נפטר בשנת תרע"ב-1912.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות.

צרם בני קיס

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

Pages

Subscribe to All