מג'הז, שלום בן אהרן הלוי*

חכם ומנהיג, כ'מיר - ראש העין, מאה כ'

מרי שלום בן אהרן הלוי מג'הז נולד בישוב צפירה שליד הישוב כ'מיר, מצפון לצנעא, בשנת תרס"ה (1905). היה מתלמידיו המובהקים של מרי מסעוד מסעוד (ע"ע).

התפרנס ממלאכתו חייט עור. גדל בחוכמה אך התרחק מאוד משררה, וסירב למלא תפקיד רשמי בקהילתו, ולמרות זאת היה אהוד ומקובל מאוד. רבים הזמינוהו לשחוט ולבדוק, למול, לקדש כמקובל בקרב חכמי תימן לשם מצוה וללא קבלת דבר בתמורה. עסק רבות ברפואה עממית, ורבים היו באים אליו כדי להתרפאות ולהתברך. בשנת תש"ג (1943) הוזמן ע"י מרי ישראל עוזירי זצ"ל רב העיר בית עד'אקה שהיה חולה. היה אנציקלופדיה תורנית מהלכת, וזכר בע"פ פרקים שלמים וסוגיות מהתלמוד, ורבים היו שואלים אותו היכן נמצא מקור להלכה זו או לרעיון זה ואחר.

עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"י (1950) והתיישב בראש העין. הקים בביתו בית כנסת ובית מדרש, כאשר וילון חוצץ בין ביתו לבין בית הכנסת. העביר שיעורים בבית הכנסת בקביעות במשך עשרות שנים עד לפטירתו. כאשר בית הכנסת גדל והיה מלא בלומדים שיעורי תורה, קיבל מבנה נטוש של הצבא הבריטי, שיפצו והקים בו בית כנסת. מיסודו ועל שמו הוקם בית כנסת "היכל יד ושם" הפעיל עד היום.

היה לו קול ערב. הוא הוקלט במפעל מסורות הלשון של עדות ישראל באוניברסיטה העברית ע"י שלמה מורג. החומר שהוקלט הוא דף מתוך התלמוד הבבלי מסכת גטין.

בשנת תשנ"ד, במלאת עשר שנים לפטירתו יצא קונטרס - זכרון נתיבות עולם לזכרו, ע"י נכדיו. בקונטרס כ"ד עמודים, ובהם תשובות שכתב. בזמן שהותו במעברת ראש העין שימש נציג ופה לעולים, והתכתב עם מוסדות השלטון כדי לשפר את המצב הכלכלי והדתי במעברה. הוא הכין לוח לעיבור שנים עד שנת תשנ"ג.

נפטר בראש העין בכ"ח בטבת שנת תשמ"ד (1984).

בבי': בנו - יואל מג'הז, ראש העין; עזרא לוי-כועי, ב"ב; טובי, מורשת יהודי תימן, ע' כ"א, ל"ה; קונטרס לזכרו - נתיבות עולם, ביתר עלית, תשנ"ד; עמרם עוזרי, ב"ב.