All

ראה: זכריה, שלום בן מנשה-מת'נא.

מרי שלום נסים היה דיין וראב"ד בעיר אלצ'אלע שבדרום תימן, בשנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ.

הוא חתום על האישור לקבלת סכום של כ"ב ריאל, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל לעניי העיר. המסמך מהתאריך יום חמישי, כ"ז באייר תש"ט (1949), תוך כדי עליית חלק מקהילות תימן לארץ. במסמך מפורטים עניי העיר, שלהם מיועדים כספי הצדקה.

המצב בעיר אלצ'אלע היה קשה יותר מערים אחרות כנראה, שכן לעניי העיר נוספו גם רבים מיהודי מרכז תימן וצפונה, אשר בדרכם לעדן כדי לעלות לא"י, עברו דרך העיר אלצ'אלע הקרובה לעדן.

מרי שלום בן סעדיה היה מחכמי תימן, להערכתי, חי במרכז תימן במאה הי"ט.

שמו ידוע לי מתוך חידושים והגהות אשר כתב בשולי הדפים של משנה תורה לרמב"ם דפוס ישן. להערכתי, נדפס הרמב"ם באיטליה במאה הי"ז. בספר הדפוס הלכות הרמב"ם ספרים מדע, אהבה וזמנים. ההגהות עוסקות בדיונים הלכתיים ברמב"ם ובמפרשיו, והוא מזכיר את מהרי"ץ וסידורו עץ חיים, מכאן שאין הוא קדום למחצית השנייה של המאה הי"ח.

דרכו בפירוש הוא דרך הפלפול, ונראה, כי היה תלמיד חכמים.

ספר הדפוס הובא לארץ ע"י משפחתי - משפחת גברא, מהעיר סוד, ליד העיר עמראן מצפון לצנעא, ועל כן אני מעריך, כי מרי שלום חי במרכז תימן.

ר' שלום בן סעדיה בן דוד העתיק את הספר שרח אלחליב למרי נתנאל בן יצחק, בעיר עמראן מצפון לצנעא, בשנת ת"א (1641).

בכה"י ק"א דפים, ההתחלה והסוף חסרים. החיבור שרח אלחליב נמצא בכה"י בדפים 59א'-101ב', ובהם פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם בערבית.

בקולופון כתוב:

"נשלם... אלול שנת... אתתקנ"ב שנין לשטרי (ת"א - 1641) במדינת עמראן... ספרא... שלום בן סעדיה בן דוד בן משה בן סעדיה בן חלפון".