All

שלמה הסופר

מהרי"ץ בסידורו כותב:

"ומצאתי בגיליון התאג' מכתיבת יד מה"ר שלמה הסופר נע"ג כתוב במסורת פיסוקים דלא מתרגמין בציבור ויהי בשכון ישראל, פחז כמים, מעשה העגל וכו'... וכן הוא המנהג שלא לתרגם מעשה ראובן בשני פסוקים".

מקטע זה ניתן להסיק, כי מרי שלמה הסופר היה סופר והעתיק תאג', וכתב את המסורת בשולי גיליון כתב היד, וכי לא היה בין החיים בזמן כתיבת הסידור, היא שנת תקל"ו (1776). לא ידוע האם חי במאה הי"ז או קודם לכן, וכן אין ידוע, האם חי בצנעא או באחד הישובים במרכז תימן.

שלמה בן מעוצ'ה

מרי שלמה בן מעוצ'ה היה מחכמי העיר חבאן שבדרום מזרח תימן במאה הי"ח.

שלמה בר נתן

מרי שלמה בר נתן היה דיין וראב"ד בעיר עדן באמצע המאה הי"ב.

שמו ידוע לי מתוך מסמך שנמצא בגניזה. המסמך הוא מכתב אשר נשלח מעדן באדר א' ד'תתקי"ג (1153) ע"י אלמוני, לר' הלל עטר בן נחמן החסיד מפוסטאט שבמצרים. במכתב תיאור טביעה של אניה בים ההודי, בה טבע גם חתנו של ר' הלל - ר' הבה בן אבו סעד.

בשולי האגרת כתוב:

שלמה בן סעדיה

מרי שלמה בן סעדיה היה שופט ושליח הגאונים בעיר ירים במאה ה-י'-י"א. הוא ידוע מתוך המסמכים שנמצאו בגניזה הקהירית. באחד המסמכים נמצא מכתב ששלח אחד הגאונים מישיבות הגאונים בבבל, בו הוא דורש בתוקף לקבל תרומות מיהודי תימן. המכתב נשלח "אל משה ושלמה בר סעיד מן ירים", עיר על אם הדרך מצנעא לעדן.

במכתב כתוב, כי הנדרים והנדבות היעודים לישיבה "גזולים וחמוסים לכם, היום כמה שנים נגרע מארצכם (חוק הישיבה) ותעזרו ארורים ומנודים ותעזבו ישיבת האמת", והוא תובע מהם:

שלמה בן סעדיה

ר' שלמה בן סעדיה העתיק סליחות במאה הי"ט. לא ידוע זמן כתיבה מדויק ומקומו.

בכה"י רע"ב דפים. הסליחות בדפים 215-244, ונכתב במימון ר' יעקב בן טובי בן עואץ.

בקולופון כתוב:

"אני הכותב... שלמה בן לא"א סעדיא הי"ו".

בדף 269:

"נכתבה לתשוקת... יעקב הי"ו בן כה"ר טובי בן עואץ".

שלמה בן סעדיה

ר' שלמה בן סעדיה העתיק שני חיבורים, כנראה, בישוב ציראם במחצית הראשונה של המאה העשרים.

כה"י הראשון (כת"י פלדמן) הוא שני דפים שנותרו בידינו, ובו העתיק את לימוד המשמרה בשנת תרע"ו (1916).

בקולופון כתוב:

"נשלם ביום ג' כ"ב לחודש כסלו שנת תרע"ו לפ"ק הצעיר סלימאן בן סעיד ס"ט... (חתימה מסולסלת)".

ואולי הוא ר' שלמה בן סעדיה כומימי, אשר העתיק את ספר ההפטריות (כת"י מנכן) בשנת תרצ"ב (1932) (ע"ע).

שלמה בן סעדיה

מרי שלמה בן סעדיה היה, כנראה, דיין בבי"ד של הישוב עוזלה שבמחוז בעדאן, באמצע המאה העשרים.

הוא ידוע מתוך כתב שכתבו מנהיגי קהילות ודיינים בשנת תש"ו (1946) סמוך לעלייה הגדולה לארץ. במכתב מבקשים מנהיגי הקהילות סיוע משליחי העלייה. חתומים חברי בי"ד עוזלה: מרי דוד בן דוד וחש-אריה, מרי חסן סעיד מסורי ומרי שלמה בן סעיד, ומנהיגים נוספים מקהילות נוספות.

שלמה בן סעדיה בן שלום

ר' שלמה בן סעדיה בן שלום העתיק את הפירוש בערבית - שרח להלכות שחיטה לרמב"ם, בשנת אתתנ"ב לשטרות (ש"א - 1541). לא ידוע מקומו.

לא ידועים לי פרטים נוספים, כיוון שנותר רק דף בודד של קולופון.

שלמה בן סעדיה בן שלמה

ר' שלמה בן סעדיה בן שלמה העתיק קובץ בשנת ת"א (1641), לא ידוע מקומו.

בכה"י רכ"ג דפים, ובהם: י' אותות שעשה הקב"ה קודם המשיח, דרושים ומעשיות מהתלמוד ומהמדרשים, פיוטים, חידושים ועוד.

בדף 25ב': "והאולי מסאיל אלנגיד" - ואלו שאלות הנגיד, כנראה ר' יהושע. שו"ת בערבית להלכות הרמב"ם, פירושים לתפילה ועוד. את החיבור חיבר רבו מרי שלמה בן שלום בשנת שנ"ו (1596). העתיק את החיבור במימון ר' דוד בן סעדיה אלעדק.

בהקדמה כתוב (מתורגם לעברית):

שלמה בן שלום

מרי שלמה בן שלום חיבר פירוש קצר בערבית - שרח למשנה תורה לרמב"ם בשנת שנ"ו (1596). לא ידוע מקומו.

החיבור ידוע מהעתקת תלמידו ר' שלמה בן סעדיה בן שלמה (ע"ע קודם).

בכה"י רכ"ג דפים, והוא קובץ בנושאים שונים: דרושים, חידושים, שתי תשובות של רבו יהושע הנגיד, פירושים לתפילה. פירושו לרמב"ם נמצא בכה"י בדפים 37ב'- 84ב'. כולל יסודות האמונה לרמב"ם עם פירושו של מרי חטר בן שלמה אלמעלם אלדמארי (דפים 141א'-185א'). בכה"י רשימת בעלי כתב היד, וביניהם "זכה וקנה זה החפץ אברהם בן מ"ו אהרן מנזלי", הדיין מצנעא, אשר נפטר בשנת תקפ"ז (1827).

בדף 108ב' כתוב:

Pages

Subscribe to All