All

מרי שלמה היה דיין ותלמיד חכמים בעיר חוביש בדרום תימן בשנת תרע"א (1911), שנה בה ביקר שליח העלייה יבניאלי בתימן. הוא כותב, כי רננו על משפחתו שהייתה עשירה, וכי התחמקה מתשלום מס החסות בהתאם לעשרה. הוא נפגע ועבר לגור בכפר שאין בו יהודים כלל. המושל אהב אותו ולא דרש ממנו תשלום גבוה של מס החסות.

הוא שימש דיין בכל האיזור, בחברת מרי יחיא צאיג' מחוביש ומרי יעקב מאקמה. מידי פעם היו מתכנסים ודנים לאחר שמרי יחיא היה שולח להם מכתב. הם התכנסו יחד כדי לענות על השאלות של הרב קוק, שהעביר באמצעות יבניאלי.

ר' אברהם בן סעיד שלמה העתיק את ספר ההפטריות בשנת תרנ"ב (1892), לא ידוע מקומו. בכה"י ר"ג דפים, בדף 201א' לוח לשמונים שנה - מתחיל משנת תרכ"ד (1864). נכתב במימון ר' יוסף בן אברהם.

בקולופון דף רע"ב כתוב:

"האדי אלהפטרה נכתבה לתשוקת הבן הנחמד יוסף בן אברהים, ואני הכותב... אברהים בן סעיד שלמה... שנת בר"ג לשטרות (תרנ"ב - 1892), יום י"א לחודש סיון".

מרי שלמה בן ברהין-אברהם נולד בעיר סנואן שבמחוז חוגריה, באמצע המאה הי"ט כנראה. הוא נחשב לאחד מגדולי המקובלים והחכמים במחוז חוגריה בדור שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא מוזכר עם מרי יחיא בן דוד, אביו של מרי חיים סנואני, גדול המקובלים בדרום תימן בדור העלייה לארץ. שם אביו ברהין, כנראה אברהם, שכן תושבי שרעב טוענים כי המוסלמים בשרעב אסרו על היהודים להיקרא בשם אברהם, ולכן חיפשו היהודים כינויים המזכירים את השם.

ר' שלמה בן דוד בן מימון הזמין ומימן את העתקת משנה תורה לרמב"ם בעיר טוילה בשנת אתת"כ לשטרות (רס"ט - 1509). את הרמב"ם העתיק הסופר ר' כלף בן דוד אלטוילי (ע"ע). בכה"י הלכות הרמב"ם ספרים נזיקין ושופטים. בכה"י של"ג דפים, והוא מורכב משני כתבי יד לפחות: הראשון נכתב בעיר סוד מצפון לצנעא, מקום מגורי משפחתי בתימן, ע"י הסופר ר' יתר בן כוכב הלוי בשנת רנ"א (1491). חשיבות כתב היד גם בעובדה, כי הסופר העתיק את שלשלת היוחסין שלו עד ללוי בן יעקב.

כה"י השני הוא בהעתק ר' כלף בן דוד טוילי.