All

מרי שלום היה דיין בבי"ד של הישוב מלחה שבדרום תימן בשנת תרע"א (1910). לא ידוע שם אביו ומשפחתו. הוא ידוע משאלות הרב קוק לחכמי תימן, שהעביר את השאלות באמצעות שליח העלייה יבניאלי, ומתשובות שענו. מרי שלום חתום על התשובה מהתאריך מוצאי שבת, כ"ט בטבת תרע"א (1910), חתומים: מרי עואץ, מרי שלום, מרי מנצור, מרי חסן, מרי אהרן מבי"ד אלמלחה. התשובה קצרה, ובה כתוב "וכן אנחנו נוהגים כמו ב"ד אלחביל וב"ד אלקהרה".

מרי שלום בן אברהם היה מרי הישוב בעדאן שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911), בזמן שביקר שליח העלייה יבניאלי בתימן.

עפ"י יבניאלי, מרי שלום אברהם היה בן מ"ה שנים, ולפי זה נולד בשנת תרכ"ו (1866). הוא היה אדם נבון, זקנו קצר ופניו מקומטים, ועצב תמידי נסוך על פניו. מרי שלום סבל רבות מהתעללויות של המושל, אשר החרים את רוב רכושו כספו ואדמותיו, ונותרו בידו אדמות בשטח של עשרים ימי חרישה בלבד.

היו לו שתי נשים, כל אחת גרה בבית נפרד, ולו שני בנים. הוא התפרנס מחייטות.

ר' שלום בן אברהם בן משה העתיק את ספר השחיטה ימין משה לר' משה וינטורה בשנת תקס"ג (1803). לא ידוע מקומו.

בכה"י ק"ז דפים, והועתק מדפוס מנטובה שפ"ד.

בשער כה"י כתוב: "ותהי התחלת כתיבה יום א' ב... אייר בקי"ד (לשטרות, תקס"ג - 1803)". בכה"י שירים בנושאי שחיטה וטרפיות של רבי ישראל נאגארה ועוד.

בקולופון כתוב:

"נשלמה... על יד שלום בן אברהם בן משה... סיון בקי"ד (לשטרות, תקס"ג - 1803)".

ר' שלום בן אברהם בן צאלח העתיק קובץ חיבורים של מהרי"ץ בשנת תרמ"ה (1885). חי כנראה, במרכז תימן ואולי אף בצנעא.

יתכן והוא בנו של הדיין מרי אברהם צאלח, ולפי זה, הוא מצנעא ומצאציו של מהרי"ץ. יחוסו הוא: שלום בן ר' אברהם בן ר' צאלח בן מרי אברהם בן מהרי"ץ.

בכה"י ל"ח דפים: קונטרס שערי טהרה עוסק בהלכות נידה שחיבר מהרי"ץ (דפים 2-20ב'), אגרת מהרי"ץ (דפים 21א'-25ב'), וזבח פסח למרי שלמה אחי מהרי"ץ (דפים 25ב'-34א'). בשאר הדפים צולמו דפי דפוס מתוך תיקון פורים. ואולי הסופר ממשפחת מהרי"ץ.

בקולופון בסוף שערי טהרה כתוב (דף 20ב'):