All

מרי שלום בן יוסף היה דיין בקהילה היהודית בחבאן, בדרום מזרח תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לתימן.

ר' שלום בן יחיא העתיק סידור ובו אשמורות ותפילות לימים נוראים, הושענות והקפות לשמחת תורה, בשנת תרי"ב (1852). לא ידוע מקומו.

כה"י הוא סידור חלקי כמקובל בתימן במאות הי"ח-כ', להעתיק חלקי סידורים. תופעה אופיינית בעיקר לתלמידים, שהעתיקו חלקי סידור כחלק ממסגרת הלימודים.

בקולופון כתוב:

"נשלמה האשמורות... ספרא חלשא ומסכינא הצעיר וזעיר סאלם בן מו' יחיא תרי"ב לפ"ק (1852)".

ר' שלום בן יחיא היה אחד משני סופרי ספרי סת"ם בישוב נחמה שבמחוז חוגריה בדרום תימן, בתחילת המאה העשרים. בישוב היה בית כנסת אחד בראשות מרי רצ'א-רצון יחיא, והיו בישוב שני סופרי סת"ם: ר' שלום בן יחיא ומרי רצון - רב בית הכנסת.

אולי הוא מחבר ועורך הליקוטים לתורה בשנת תרנ"ח (1898), המבוססים על כמאה חיבורים שרובם מאוחרים.

מרי שלום בן יחיא היה דיין בעיר אלצ'אלע שבדרום תימן, בשנים תר"פ-תרפ"ג (1920-1923). הוא ידוע מתוך אגרת, אשר שלחו דיינים מקהילות שונות בתימן אל הנהגת הסתדרות -הציונות בלונדון, בה הם מבקשים סיוע להעלאת היהודים לארץ ישראל עקב המצב הקשה. אברהם יערי העריך, כי האגרת נכתבה בין השנים תר"פ- תרפ"ה (1920-1925). לדעתי, יש לצמצם את זמן כתיבת האגרת לשנים תר"פ-תרפ"ב (1920-1922), שכן בשנת תרפ"ג (1923) מרי אברהם הלוי ערוסי, החתום השני על האגרת, זכה והיה כבר בארץ ישראל.